Abraham Bar Ḥiyya, Hegyon ha-Nefeš ha-ʿAṣuvah, Chapter 1

Editor's Version

Edited by Katharina Hillmann


  1. 1 הגיון הנפש העצובה. בדפקה דלתי התשובה. ועל דלתיה נצבה . ועומדים על ארבעה עמודים. העמוד הראשון . בתחלת העולם וראשיתו וסדר קניינו ותבניתו. העמוד השני. מה טוב לאדם לעשותו בעולם הזה כל ימי חיותו . העמוד השלישי. איך ינצל החוטא מרשעתו בנחמתו ותשובתו. העמוד הרביעי. באסיפת האדם וחליפתו וסוף העולם ואחריתו. אמר אברהם בר חייא הספרדי ברוך אלהי ישראל , אדון כל בריה גדול העצה ורב העליליה, 2 המלמד לאדם חכמה ותושיה וישליטהו על כל יושבי נשיה ככתו׳ תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו . 3 וכת׳ אחר אומ׳ אף כי אנוש רימה ובן אדם תולעהו . 4 וחייב הוא כל איש מבין אשר לו דעת ומזימה , לדרוש ולחקור 5 באי זו מידה גדולה ועצומה זכה האדם אשר הוא תולעה ולהבל דמה להיות לו ממלכה וממשלה על כל חיה ובהמה, ולהעלותו אל מדע מעלת והחכמה. 6 ומצאנו רוב חכמי האומות הקדמונים אשר היה להם חלק בתבונה והכינו לבם לחקור על כל דרכי האמונה, 7 ואע״פ שלא זיכם המקום למעלת התורה הקדושה והנאמנה , חקרו על הענין הזה כפי חכמתם השגת ידם , 8 ומצאו הדרך הנכונה ללכת עליה המוציאה אל מעמד הענין ומקומו בכל מסלוליה. 9 היא החקירה על שורש הנמצאות אשר ממנו היו נבראות. 10 והעומד על יסוד הדבר וראשיתו יכול הוא להבין דרך מעשהו וסדר תבניתו. 11 כי כל בנין אשר הוא קשור ומחובר אל אבניו אשר נתחבר מהם הוא ניכר ועומד על סדרן ומניון , 12 דרך בניינן ולתקנן כדרך הראשון בלא תוספת ובלא חסרון . 13 והכתו׳ נותן רמז לענין הזה באמרו וידעת היום והשיבות אל לבבך כי יי׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד . 14 אם אתה מבין בכל לבבך סוד שמים אשר עליך והארץ אשר תחתיך , 15 מיד אתה מודה ומאמין כי הבורא ברא אותם על חכמת תבניתם, 16 אחד הוא לבדו ואין אלוה מבלעדו . הוא שאמ׳ הכתו׳ ומבשרי אחזה אלוה. 17 מתבנית בשרך ותיקון איבריך אתה יכול ולהבין ולראות חכמת בוראך. 18 והרמז הזה מרשה אותנו לחקור על דברי הקדמונים ואיך היו כל הנמצאות על דעתם נסדרים .

  2. 19 ואני אומר כי החכמים התחילו במחקרם מצורת האדם ובאו להראות כי הוא היה סוף הנבראות 20 מפני שמצאו בו החבור וההרכבה מוספת על הנמצא בכל בריה כי גדר האדם המודיע את שרשי יצירתו הוא החי הדברן והחי הנזכר בגדר הזה הוא הגוף הצומח הגדל ומאליו הוא הולך ומתגלגל וסופו להאסף ולהחדל . 21 והדברן אינו נאמ׳ כאן על ממלל הפה וצפצוף הלשון, כי אם על הכח המדע להבין דבר מתוך דבר ולהפריש בין טוב לרע ולהכיר כל מזימה , 22 האדם נפרש מכל חיה ובהמה, והם נמצאים בו מן שם הדברן אשר הוא נמצא בגדרו, ושאר החלקים הם נמצאים בגדר בעלי חיים . 23 ותמצא גדר צמח האדמה אשר הוא גוף צומח מאליו וגדל וסופו להחדל ואינו זז ממקומו ולא מתגלגל פשוט מגדר בעלי חיים . 24 מפני שבעלי חיים מוסיפים עליהם ההליכה והגלגול הנמצא בהם ובתוספת הזו נפרשים מהם . ואם אתה חוקר על גדר האבנים והמתכות וגם ימים ונהרות והרים ובקעות הגופות , 25 יהיה הגדר הכולל אותם שהם גופות ממירות את צורתן ומחליפות את תבניתן , 26 ואין בהם כח שיהיה מאליו מרבה את שיעורו ולא מגדיל את גופן . ותמצא צמח האדמה מוסיף הרבוי והגידול הנמצא בהם, והוא ההיפרש אשר ביניהם .

  3. 27 ויהיה הכלל העולה בידך שהגופות הממירות את צורתן ואין כחן להוסיף על מדתן הן הגופות הפשוטות מכל אשר בארץ. 28 ואם אתה מקיש אותן אל גוף הרקיע תמצא ההפרש ביניהם שהצורה הנמצאת באלו מתהפכת ונחלפת , וצורת הרקיע על תבנית אחת כל הימים עומדת , 29 ושם הגוף נאמר עליהן וחלקי גדרו נמצאים בשתיהם . 30 ותמצא גדר הגוף הכולל את הנמצאות הוא רוחב והעומק והאורך שהוא נדבק אל דבר שיש לו ערך 31 והמעין בגדר עיון יפה ימצאנו מחובר משני דברים וראויים הם על שיקול המדע להיותם 32 מקדם נפורים ונפרדים, ולפני המחשבה הטהורה בכח הם עומדים, עד בא רצונו להדביקם ולהחבירם. 33 והחכמים הקדמונים קוראים לאחד מהם בלשון יוני היולי ואומרים הוא דבר שאין לו דמות ולא צורה, , והוא מזומן ומעותר לקבל כל דמות וכל צורה . 34 והשני קוראים לו צורה ואומרים הוא דבר שיש לו כח וגבורה להלביש את ההיולי כל דמות וכל תמונה . 35 ההיולי מהן חלש ודל מהיות בו כח להעמיד את עצמו ולא למלאות את חסרונו אם אין הצורה נדבקת בו, והצורה אינה יכולה להראות אל העין או להיות אחד מחושי הגוף מכירים אותה אם אינה מלבישה את ההיולי הסובל אותה . 36 ותמצא כל אחד מהם צריך אל השני ומזומן להועיל לו להמצא או להראות לבני העולם . ולולי הצורה לא היה ההיולי מתקיים ולא נמצא ולולי ההיולי לא היתה הצורה נראית לבני העולם. 37 אלא שהצורה גדולה במעלה מן ההיולי מפני שאינה צריכה אל ההיולי כי אם לגלותה ולהראותה, והיא כולה להתקיים מעצמה ואם אינה נגלית ולא נראית , 38 ואין ההיולי יכול להתקיים מעצמו ואם אינה נגלת בשום פנים כי אם בעזר הצורה. זו היא פירושן בדרך חיבורן והתלותן .

  4. 39 וכל אחד מהם בפני עצמו נחלק לשני חלקים , ושני חלקי ההיולי הן שיש ממנה זך ונקי, ויש ממנה טינופת ושמרים. 40 ושני חלקי הצורה הם שיש ממנה צורה סתומה וחתומה, וטהורה מהדבק אל ההיולי וקדושה מהתחבר בו, והחלק השני חלולה ופתוחה וראויה להדבק אל ההיולי ולהתחבר אליו ולהתהפך בו. 41 וזו הצורה המתקיימת בעצמה הטהורה מהדבק אל ההיולי מציץ וזורח על הצורה החלולה 42 ועוזר אותה להלביש את ההיולי כל הצורות אשר הוא יכול להתכסות בהן. 43 והיו השרשים האלה שהם ההיולי והצורה גנוזים לפני המקום ועומדים בכח על סדריהם , 44 עד העת אשר היה ראוי לפניו להוציאם , אל המעשה והעת אשר נאמר כאן הוא נאמר על הרחבת הלשון ועל דרך לשון בני אדם , אבל על האמת והעיקר אין לפני צאת הנמצאים מן הכח אל המעשה שום עת ולא זמן. 45 כי הזמן היה עומד בכח בעמידת כל הנמצאות כי אין הזמן דבר שיש לו חששא ואינו כי אם אמירת מעמד הנמצאות, ואם אין שם נמצאות אין שם אמירה שהזמן תלוי בה .

  5. 46 והם אומרים כשעלה על המחשבה הטהורה להוציאן אל המעשה , 47 חזק את הצורה הסתומה להתקיים ולהתלבש בזיוה שאין ההיולי נוגע בה והצורה הזאת אשר אינה נדבקת אל ההיולי היא צורת המלאכים והשרפים והנפשות וכל הצורות המיוחסות אל העולם העליוני . 48 והצורות האלו אין כל בני אדם יכולין להבין אותן ולא להקים צורתן בלב, מפני שאינם נדבקות אל דבר שהעין שולטת בו ורוב העולם אינם מבינים דבר שאין חושי הגוף נוגעים בו . 49 והמבינים את תוכן הצורות האלה וסדר תמונתן , הם המעמיקים בחכמה המכירים את כל דרכיה. 50 ואמרו שהצורה הזאת היתה עומדת על תכונה והאור זהיר בתוכה והיה אורה מפיץ על הצורה הראויה להדבק אל ההיולי והחזיקה אותה במאמר השם הקדוש וגבורתו להתחבר בהיולי . 51 והיתה מתחברת בראשונה אל ההיולי הזך והנקי, והיתה חבורה בו חבור חזק וותיק שאין לו תמורה והפוך כל ימי הדבקם . 52 ומן הדבוק הזה נוצרו גופי הרקיעים . 53 והיתה הצורה אחרי כן מתחברת בשמרי ההיולי וטינופיו . 54 ונוצרו מן הדבוק כל הגופות הנמצאות בעולם הממירות את צורתן ואינם ממירות את מעמדם על חילופי מיניהן , 55 כגון ארבע האמהות אש ורוח ומים ועפר , וכל הנמצא מחיבוריהן עד גדולי הארץ וצמח האדמה .

  6. 56 ואתה מוצא את כל גדוליהם דבריהם המפורשין עד המקום הזה לקוחים מדברי תורה ושאובים ממעין החכמה ואם אתה מעין בהם, 57 ותמצא ההיולי והצורה אשר היו דבריהם עומדים בכח לפני בריאת העולם, הם תהו ובהו אשר העידה תורה והארץ היתה וגו׳ . 58 אבל כל העולם היה עומד עליהם לפני צאתו אל המעשה במאמר הקדוש ככת׳ והארץ היתה תהו ובהו , 59 ואם אתה מקיש פי׳ ההיולי שאמרו עליו שאין לו דמות ולא צורה ואינו יכול להתקיים מעצמו אל טעם התהו , 60 תמצאם יוצאים יחד אל ענין אחד. כי התהו הוא דבר שאין לו שום ערך ולא חששא ולא ממש ולא תועלת, ככת׳ כי אחרי התהו אשר לא יועילו ואשר לא יצילו כי תהו המת כלומ׳ שאין בם כח להועיל לנפשם ולא לאחרים כי תהו המה אשר אין לו קיימא ולא דמות ולא צורה וכת׳ לא תהו בראה לשבת יצרה. 61 להודיעך כי התהו אין לו קיימא ולא ישוב . 62 וכל אשר אמרו בהיולי אתה יכול לומר על תהו . 63 ואמרו על הצורה שהיא דבר שיש לו גבורה להלביש את ההיולי דמות וצורה . 64 ומלת בהו מתפרדת על הטעם הזה אל שני עניינים , מפני שהיא בנוייה למשמע הלשון מן שתי אותיות או מן שתי מילים האחת בו והשנית הוא. 65 ואמר הכת׳ תהו ובהו כלומ׳ דבר שאין לו חששא ולא קיימא ודבר אחר אשר בו יהיה התהו מתקיים. 66 ויהיה בהו הצורה המכסה את התהו והמקיימת אותו . ואתה מביא ראיה מן הכת׳ ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. 67 והקו אין לו תועלת במשקולת הבנין כי אם למשוך את כובד האבן המראה את תיקון הבנין או עיותו . 68 ומפני זה הלוה שמו הכתו׳ אל תהו שנ׳ קו תהו . והלוה האבן אל בהו ואמ׳ ואבני בהו, מפני שהאבן מודיע יושר המשקל או קלקולו כאשר הצורה מתקנת דמות הנוצר. 69 ואמ׳ קו תהו בלשון יחיד, מפני שהתהו אין לו חששא ולא קימא ובהו בלשון רבים מפני שהצורות באות על הלבוש אותן על תמונות רבות.

  7. 70 ואני אומר עוד כאשר אמרתי לאלתר , מלת בהו נתלקת לשתי מלים , האחת בו והשנית הוא, מפני שהצורה הנקייה הסתומה הטהורה מתקיימת מעצמה ואינה צריכה לעזר. ויהי טעם בהו כאלו אמר הדבר אשר הוא מעצמו מתקים ובכחו מתגבר ואם אינו נחבר אל דבר אחר . 71 ויהיה זה טעם תהו ובהו על כל הטעמים שאמרו חכמי המחקר, ואני חוקר עוד עליהן ואומ׳ הכתו׳ נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה. ואומ׳ כי מלת תהו ובלימה שני שמות הן נאמרות על דבר אחד, 72 כאשר נאמ׳ בפסוק אשר לפניו שאול נגדו ואין כסות לאבדון. כי שאול ואבדון דבר אחד הוא שאול הוא אבדון ואבדון הוא שאול, וכן האומ׳ הערום אין לו כסות ואשר אין לו כסות ערום הוא , וכמהו תאמר תהו ובלימה דבר אחד הוא . 73 ומפני שאמ׳ הכת׳ נוטה צפון על תהו וכתו׳ אחר אומ׳ מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ. 74 ואמרו רבותיו ז״ל רוח צפונית אינה מסובבת . כלומ׳ פתוחה היא ואין לה כח להתקיים כדמות התהו אשר אין לו קיימא. ויהיה פי׳ בלימה כאילו בלי צורה או בלי קיימא, כי מלת מה היא שואלת על עיקר הדבר ושורש יצירתו אשר הוא מתקיים בה ככת׳ ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא כלומ׳ כי לא ידעו תוכן יצירתו.

  8. 75 ותמצא כי מלת מה היא הצורה אשר קרא אותה אחרי כן מים ככת׳ וחושך על פני המים . 76 והחושך הוא דבר שאין לו צורה אשר היה מכסה התהום , 77 ותהום מלשון תהו והמם נוספת בו כמו במלת חנם אשר הוא מתנה בלא מחיר חצוב מן הילדים אשר חנן אלקי׳ את עברך כגון מלת ריקם אשר הוא חצוב מן ריק והמם נוספת בו, וכן תהיה אומ׳ תהום חצוב מן תהו. 78 ואל יקשה בעיניך מפני שמלת תהום נאמרת על ענין אחר, אבל הוי יודע כי רוב שמות בלשון הקודש ובשאר הלשונות נאמרות בשיתוף על ענינים רבים . 79 וכן תאמר על המים שהוא נאמר על הצורה. 80 ויהיה מים לשון רבים ומה לשון יחיד, כאשר אתה אומ׳ שנה לשון יחיד ושנים לשון רבים, וכמוהו שה ושיות ופה ופיות . 81 ויהיה מה לשון יחיד ומים לשון רבים מחברים בלשון זכר, ושה ופה בלשון ריבויים נקבה. 82 ויהיה מים שם משותף נאמ׳ על הצורה ועל המים ממש ועל ענינים אחרים.

  9. 83 וקרא הכתו׳ את הצורה בשתי שמות שהן בהו ומים מפני שהם אחד , 84 והוא בהו מתחבר משתי שמות שהן מוקשות מדרך אחד אל תהו שהוא מתקיים בו ומדרך אחר אל בהו שהוא מתקיים בו בעצמו כאשר אמרנו למעלה .85 ומכאן לא היה שם בהו מפרש את הצורה בענין שתהיה מיחדת בו, ועל זה הוצרך לקרוא אותה בשם שיהיה מתיחס אליה לבדה והוא מים. 86 והכת׳ אחריכן מפרש את הצורה הטהורה המתקיימת בעצמה ומוציאה אל המעשה קורא אותה אור ככת׳ יהי אור ויהי אור . 87 והאור בכאן הוא הצורה אשר אמרו עליה חכמי המחקר שאינה גוף ולא נדבקת אל גוף . 88 והצורה הזו אינה צריכה אל מקום שיהיה מקיף אותה וראוייה להיותה מקום לגוף אחר, 89 כי המקום הוא דבר חופה את צלם הגוף מכל סביבותיו מבחוץ .

  10. 90 ועל זה אמר הכת׳ יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. 91 והרקיע בכאן הוא הצורה הנדבקת אל החלק הזך והנקי מן ההיולי ונחברת אליו חיבור שאינו נפרד ולא נחלף כל ימי עמדו . 92 ואמ׳ הכת׳ יהי רקיע בתוך המים, ללמדך שהרקיע טבוע גנוז בתוך האור הבהיר הנברא ביום ראשון , 93 והאור ההוא מקיף אותו מכל רוחותיו והוא מקום לו ועוזר אותו להסמך ולעמוד. 94 ויהיה פירוש המים הצורה הכוללת את כל הצורות אשר כל הצורות חצובות ממנה.

  11. 95 ואמר ויהי מבדיל בין מים למים שהרקיע מבדיל בין הצורה אשר אינה נדבקת אל גוף כלל והוא האור הנברא ביום ראשון, 96 ובין הצורה אשר היא נדבקת אליו דבוק שאינו עומד על סדר אחד, והן כל יצורי היום השלישי. 97 והרקיע עומד ביניהן על צורה נדבקת אל גוף דיבוק ותיק שאינה נפרדת ממנו כל ימי עמדה . 98 וזהו הטעם הראוי להבין מן הכתו׳ הזה שנא׳ בין מים למים, ואל תהי מבין ממנו טעם מים ממש, כי זה אין אנו צריכין להעלותו על הלב כל זמן שאנו מוצאים דרך ישר בפירוש מן הכת׳ שהוא הולך על דרך החכמה והמדע ואינו יוצא ממנהג הלשון כאשר פירשנו לך.

  12. 99 וכן אמ׳ הכתו׳ הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים . 100 כאילו אמ׳ וצורת האור הבהיר אשר מעל השמים . ואינו אומ׳ על מים ממש כאשר עלה על דעת רוב אנשים אשר אינם מכירים דרך החכמה. 101 ואלו היה דעתו כן היה עליו להזכיר השם המים אשר מתחת השמים כאשר הזכיר המים אשר מעל השמים ולא עשה כן אבל הזכיר תולדות המים שהן שלג וקטור ללמדך שהמים הנזכרים למעלה אינם מים ממש כי אם צורה טהורה ונקייה וזכה .

  13. 102 ואל יביא בלבך ספיקא שאתה מוצא בדברי חז״ל כי יש לפני המקום אוצרות מים להמטיר על הארץ ויעלה 103 שהם מים נתונים ברקיע, אבל הוי יודע כי יש לפניו יתעלה שמו אוצרות מים ואוצרות רוח ואוצרות שלג ואוצרות ברד ואוצרות לחם ואוצרות מזון ואוצרות כסף וזהב, מפני שכולם באים בדברו ואינם בגופם נמצאים לפניו. 104 וזהו דעת המאמינים המבינים את כבודו אשר חובה על כל אדם לסמוך עליהם, והוא דעת רז״ל אשר הם מודים ומלמדים אותה. 105 ואם תראה דבר להם שהוא יוצא במשמעו או במראיתו אל תמורת הענין הזה או כיוצא בו, הוי יודע כי הוא נאמר כדי להקריב הטעם ההוא אל דעות רוב העולם אשר אין דרכם להבין כי אם הנראה לעיניהם מדרכי העולם הזה .

  14. 106 אני חוזר לראש הענין ואומר , הצורה נאמרת על שלשה ענינים . 107 האחת צורה פשוטה מתקיימת בעצמה ואין הגוף נדבק בה , וזה האור הנברא ביום ראשון . 108 והצורה השנית צורה מחברת אל הגוף וכיסה אותו ואינה נפרדת ממנו כל הימים , והוא הרקיע הנברא ביום השני . 109 והצורה השלישית מתחברת אל הגוף כצורה השנית אלא שאין חבורה חזק ותיק , אבל היא מתגלגלת ומתחלפת מצורה אל צורה על שני דרכים . 110 מהן מפשיטין את הצורה ולובשים צורה אחרת ואינן יכולין להרחיב את הצורה ולא להגדילה . 111 ומהן מרחיבין את הצורה ומגדילין אותה ואינן מפשיטין אותה, ואלו הן יצורי היום השלישי , הבאים בשני מאמרות. 112 וההפוכין נמצאין בהן בכל עת ובכל רגע, וכולן אינן ממירין את מקומן. 113 ואלו הן הצורות המפורשות למעלה בדברי החכמי המחקר .

  15. 114 והגופות אשר אינן מחליפות את מקומן הן שלשת הצורות הנזכרות ואין אתה יכול להוסיף עליהן . 115 האחד גוף שאינו ממיר את צורתו כלל ואינו ממיר את מדת גופו. והשני גוף ממיר את צורתו . 116 והשלישי ממיר את מדת גופו ואינו ממיר את צורתו . מפני שמתוך המדה הזאת אתה מוצא התמורה בצורה, כי אין צורת הרחב ולא צורת הארוך צורת הקצר . 117 ויהיה מוחזק בידינו שהגופות אשר אין מחליפות את מקומן הן הנזכרות למעלה ולא יותר מהן .

  16. 118 ואמרו חכמי המחקר. אחר שנתקיים הגוף במקומו ולא היה זז ממנו הפיץ אור מן הצורה אשר היא מתקיימת בעצמה במאמר בוראה וגבורתו, 119 והיה זיו האור ההוא נפרש על גוף הרקיע ומתגלגל עליו מן נקודה אל נקודה ומחלק אל חלק , וגורם לצורה הנדבקת אל גוף להיותה מתחלפת את מקומה. 120 ואלו הן גופי הכוכבים הממירים את מקום מעמדם ואין נפשטין מצורתן, 121 ומן האור המפיץ הזה הנוגע ברקיע היה זיו יוצא והולך עד שהגיעו אל הגוף אשר צורתו מתחלפת. 122 ונוצרו מן הזיו ההוא כל שלשת מיני בעלי חיים שהן השטין במים והפורח באויר וההולך על הארץ. 123 והם כוללים כל מיני המהלך אשר יוכל להמצא בארץ.

  17. 124 מפני שהמהלכות האלה נמצאות בשלשת האמהות אשר בעלי החיים יכולים להתגלגל בהן , 125 והן מים ורוח וארץ. ואין אחד מבעלי חיים יכולים למעוד בתוך האש כל שכן להתגלגל בתוכן. 126 ועל זה יש לנו להורות שמיני המהלכות בארץ הן שלשה מינין בלבד, ואם יש מהלכות שהן נמצאות מחיבורן הן נכללות בתוכן. ומהלך הרקיע וצבא השמים נפרד ממהלכות האלה, 127 מפני שהוא סבוב וגלגול שהוא מקיף את הנמצאות תחתיו להחתימן ולהגבילן. 128 ויהיו כל מיני המהלכות ארבעה לא פחות ולא יותר . 129 והן כולן נמצאות על ידי האור המפיץ שינית מן הצורה המתקיימת בעצמה , 130 והוא נפרש אל הצורות המחברות אל הגוף לדברי חכמי המחקר .

  18. 131 והאור הזה מן המאורות והכוכבים הנבראות ביום הרביעי במאמר יהי מאורות ברקיע השמים, אשר חלק אותן ככת׳ אחרי כן אל שני מאורות וכוכבים , ונתן אותם ברקיע השמים להאיר על הארץ . 132 ואמרו להאיר על הארץ שמתוך האור ההוא הנתון ברקיע נתן הקב״ה כח לצורות הגופות אשר בארץ לקנות רוח חיים , 133 ומן הכח הזה נבראו דגים ועופות וחיות ובהמות , שהן מיני בעל חיים היוצאים למעשה על ידי המים והארץ ביום החמישי וביום השישי .

  19. 134 ואתה מוצא כל התמורות אשר הן יכולות לעבור על הגוף אשר הצורה נדבקת אליו , 135 נמצאים הם בו על כל מיניהם אשר הדעת יכול לחלקו אליהם . 136 מהן חולפין עוברין על גופו מבחוץ ואינו מחליפות את צורתן, 137 והן כל יצורי שמים שהן רקיעים וכוכבים . ומהן חלופין שהן מחליפין את צורתן. 138 ויש מאלו שהן נוגעין בגוף והוא עומד במקומו. 139 ומהן עוברין עליו ומחליפין את מקומו , והן כל היצורים הנמצאים תחת השמש.

  20. 140 ואנו באים לחקור על המחלקים אשר הצורה יכולה להמצא בהן, ועל שיקול הדעת והסברא הנכונה הן ארבעה חלקים שאין אתה יכול להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן . 141 האחד שתהיה הצורה מתקיימת בעצמה ואינה נדבקת אל גוף כל ימי העולם ככל הנפלאות המיחסות אל העולם העליון הנזכרות למעלה . 142 והשני צורה נדבקת אל גוף דבוק ישר וחזק וותיק . שאינו נפרד ממנו ואין החלופין באין על צורתו בשום ענין, ואם היו תלויים בו חוצה מגופו כגון צורת הרקיעים והכוכבים . 143 והשלישי צורה נדבקת אל הגוף ואינה עומדת על מנהג אהד , אבל מתגלגלת היא מגוף אל גוף ומתעברת מתבנית אל תבנית, ואלו הן גופי הנמצאות בארץ.

  21. 144 ושתי הצורות האלו המתחברות אל הגוף , אין להם כח להפרד מהגוף ולהמצא חוצה ממנו על מנהגו הראשון. 145 וישאר בידינו רביעי אשר החילוק מביא עליו והמדע נותן שהוא ראוי להמצא כאשר הדעת מורה. 146 כי כל החלקים אשר החכמה נותנת להוציאם אל המעשה כבר יצאו מן הכח אל המעשה . 147 והחלק הזה הוא צורה נדבקת אל גוף ומתעברת בו ולסוף היא נפרדת ממנו וחוזרת במנהגה הראשון להתחזק בעצמה ולא יהיה הגוף נדבק בה. 148 והוי מבין מן הגוף במקום הזה הדבר אשר היה שמו תהו בראש דברינו ואנו קוראים עתה יצור או נוצר. 149 והחלק הזה הנשאר הוא לדעת חכמי המחקר נשמת האדם ורואים מתוך שיקול הדעת וראויית החכמה כי מוכרחים אנו להודות כי יש בעולם צורה שהיא נוצרת ומלבשת גוף , וראויה אחרי הצורה להפרד מהיצור להתחזק בעצמה כראשיתה.

  22. 150 ואין ואנו מוצאים צורה שהיא ראויה למעלה מזו כי אם נשמת האדם, 151 ואמרו נשמת האדם יש לה בריאות וחולי וחיים ומות. 152 ומחלתה היא האיולת ובריאותה היא החכמה . 153 והחיים הם יראת בוראה ומעשים טובים ואנו קוראים את שמם חסד, 154 ומיתתה היא זילזולה בכבוד קונה ומעשים הרעים וקרא להן רשע. 155 והוי אומ׳ מכאן אם הנשמה תהיה בריאה וחיה יקרא האדם המתכסה בה חכם וחסיד. ואם הנשמה תהיה בריאה ומתה, יקרא האדם חכם ורשע . ואם חולה וחיה יקרא אויל וחסיד . 156 ואם חולה ומתה יקרא אויל ורשע .

  23. 157 ואמרו על והחכם וחסיד כשהוא נפרד מן העולם , תהיה נשמתו מדרך חכמתו נפרדת מן היצור ומתקיימת בצורתה כקודם ומדרך חסדה שהיתה מואסת בדרכי העולם הזה, 158 היא תהיה עולה מן העולם השפל אל העולם העליוני ונצלת מכל יצורי מטה ונוגעת אל הצורה העליונה הטהורה הקדומה , 159 ובאה בתוכה ואינה נפרדת ממנה עולמית. זאת היא מעלת החכם החסיד. ואם חכם ורשע הוא תהיה נשמתו מצד חכמתו ובינתו מצלת מן היצור ומתחזקת בעצמה בקדמותה, 160 ומצד רשעתו שהיתה נוטה אל תאות העולם הזה אינה יכולה להנצל מן יצורי העולם הזה הצלה גמורה , 161 ויהיה רוב מעלתה שהיא נפרדת מעולם התמורה והחלופין שהוא מקום כל הנוצרים תחת השמש, ונוגעת אל העולם היצורי אשר אינו מחליף את צורתו ותהיה מגלגלת תחת האור החמה , 162 והחמימות העוצם כוסה לה כדמות אש שורפת אותה כל ימיה ואין לה רשות ולא כח לצאת מתחום הרקיע כדי לגעת אל האור העליון.

  24. 163 ואם אויל וחסיד הוא תהיה נשמתו מדרך חסדו, שהיה מואס את העולם נצלת בעצמה מן היצור וחושבת להתקיים , ומצד האיולת שלא היה מבין דרך החכמה ולא ידע סדר פשיטות הנשמה , 164 אין נשמתו יכולה להפרד מאויר העולם השפל, ומפני עמדה באויר העולם היא חוזרת להדבק אל היצור ולהתחבר בו פעם שנית ושלישית עד שתהיה קונה חכמה באחרונה , 165 שתהיה בה יכולת להפרד מאויר העולם השפל ולעלות למעלה, ומענין חסדה בעת ההיא או רשעה יהיה סדר מעלתה ומקום מעמדה . 166 ואם אויל ורשע הוא לא יהיה לנשמתו כח להנצל מעולם היצירה הצלה גמורה ותהיה מיתתה מיתת הבהמה והחיה .

  25. 167 ואלו היו דברי חכמי המחקר בענין הזה כפי סברתם ושיקול דעתם . 168 והסכימו כולם כי אין לך דרך להנצל מן עולם היצירה והחילוף אשר אנו טבועים במצולתו, כי אם בחכמה ומעשים טובים . 169 והאנשים האלה לא הגיעה חכמתם ובינתם להיות מודיעים לנו איזה חכמה היא החכמה הזאת, ולא לתקן לנו סדרי המעשים הטובים אשר אנו נצלים בהם. 170 כי לא זיכם הקב״ה לקבל התורה הקדושה אשר היא מקור כל החכמה ומקום היושר והתושיה . 171 ואלו היו מודיעים לנו החכמה ההיא והדרכיה אין אנו ראויים לשמוע אליהם. 172 ומפני זה אנו חוזרים מראש אל העניינים אשר דברי עליהם , ומסדרים אותם על פשט התורה , ואנו מתכונים לפרש דבריהם אלו האחרונים . 173 ואומרים כי כל הנמצאים בעולם הזה נחלקים לשנים , מהם עומדים על צורתן כל ימי העולם. 174 ומהן שצורתן מתחלפת ומתגלגלת מן צורה אל צורה תמיד אין להן עמידה .

  26. 175 ואם אתה מחבר דרכם בעולם הזה אל דרכם בעולם הבא יהיו החלקים ארבעה יש מהן אשר הוא ראוי להתקיים בעולם הזה ולעולם הבא. 176 ויש מהן שיש לו קיימא בעולם הזה ולא לעולם הבא. ויש מהן שאין לו קיימא בעולם הזה ולא לעולם הבא. ויש מהן שאין לו קיימא בעולם הזה ויהיה לו קיימא לעולם הבא. ואין אתה יכול למצוא להן חלק חמישי . 177 ואנו חוקרים על ארבעת החלקים האלה במעשה בראשית אשר ממנו אנו ראוים ללמוד סדר כל הנמצאות.

  27. 178 ואומרים כל היוצא אל המעשה במאמר הקדוש שאמר לו יהי , והיה גוזר עליו להיות ולהמצא , ראוי הוא להיות קיים בעולם הזה . 179 וכל שאין המאמר הקדוש מלמד את ענין צאתו אל המעשה במלת יהי, אין לו קיימא בעולם הזה . 180 ובא וחקר על ארבעת החלקים הנזכרים , ותמצא הנברא הראשון נאמר בו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. 181 ואנו אומרים מתוך שפתח המאמר במלת יהי, היה האור ההוא קיים כל ימי העולם הזה אשר לכבוד יצירת העולם הזה בא המאמר . 182 ומתוך שנאמר בו מיד ויהי אור בדברי המאמר הקדוש , העיד עליו שהמאמר הקדוש נתקיים בו ונתחזק להבא . 183 והיה ראוי לעמוד ולהתקיים עולמית בעולם הזה והעולם הבא אשר אין לו קצה ולא תכלה, וזהו חלק הראשון .

  28. 184 ותמצא הרקיע והמאורות והכוכבים יוצאים אל המעשה במאמר הקדוש על מלת יהי ברקיע הוא אומר יהי רקיע בתוך המים, ועל המאורות הוא אומר יהי מאורות ברקיע השמים , כולם היו יוצאים אל המעשה ונמצאות במלת יהי, ומפני זה הם עומדים על סדר אחד על ימי העולם הזה . ומפני זה אינן מקבלין את המעשה מענין המאמר הקדוש כאשר קבלו האור הנמצא ביום הראשון, לא היה להם להתקיים כל ימי שני העולמות . 185 והכתו׳ אומר על כל אחד מהם אחרי צאתו אל המעשה ויהי כן .כי מלת כן נותנת דמיון הדבר ואינה נותנת אותו ממש, ומפני שהם באים במאמר יהי היה להם עמידה וקיימא על צורתו הראשון כל ימי העולם הזה .

  29. 186 ומפני שלא קבלו את המאמר כתקנו ולא נזכר בהם מלת יהי בשמים כי אם בדמיון אנו גוזרים שלא יהיה להם קיימא לעולם הבא . 187 וראייה לזה מן הכת׳ כי שמים כעשן נמלחו . ולהלן אומ׳ יהי מאורות ברקיע השמים אנו גוזרים על המאורות והכוכבים הנתונים בשמים. 188 וכת׳ כי כוכבי השמים וכסילהם לא יהלו אורם חשך השמים כצאתו וירח לא יגה אותן . 189 ויעלה בידינו מן הכתו׳ כי השמים וכל כוכביהם אין לה קיימא לעולם הבא, ואע״פ שיש להם קיימא על סדר אחד בעולם הזה , וזהו החלק השני מארבעה חלקים שהזכרנו .

  30. 190 ואתה מוצא כל יצורי מטה ואם תרצה אמור כל הנמצא תחת השמים , אינם יוצאים אל מעשה במאמר יהי, כי אם ברשות שהוא נתן להם עצמם או לדבר אחר והועיל להם . 191 ככת׳ יקוו המים מתחת השמים. נתן למים רשות להקבץ ולהקוות. וכת׳ תדשא הארץ דשא, והתן כח לארץ להוציא דשא ועשב וכל הנזכר בכת׳ ההוא , ובכת׳ שני ותוצא הארץ, וכת׳ ישרצו המים נתן רשות למים ולארץ להמצא מהן או בהן רוח חיים , ולא הזכיר בהם מלת יהי הנותנת מיציאת דבר מפני הגבורה . 192 ומפני זה היתה התמורות והחילוף נמצאות בכל המינים האלו כל ימיהם ואין להם קיימא בעולם הזה. 193 ונאמר כתו׳ מהם ויהי כן אחרי צאתו למעשה , להודיע כי יש להם כח להחליף דמותו בעולם הזה ואין להם קיימא לעולם הבא . 194 וראית כלו מן הכתו׳ והארץ כבגד תבלה וכל ישביה כמו כן ימותון .195 הארץ וכל אשר עליה אין להם קיימא לעולם הבא . וזהו החלק השלישי .

  31. 196 ואנו באים עתה לדרוש ולחקור על החלק הרביעי אשר אמרנו עליו אין לו קיימא בעולם הזה ויהיה מתקיים לעולם הבא . 197 ונשים אותו מדרך הסברא לכתחילה כי הוא האדם , מפני שהוא נפרד בבריאתו במאמר בפני עצמו. 198 ואינו נכלל עם הבהמה והרמש והחיה היוצאים אל מעשה במאמר תוצא הארץ נפש חיה , אשר היא כוללת את האדם עם הבהמות והחיות . ויש לנו לבקש ראייה מן הכתו׳ להחזיק הטעם הזה בידינו מן המאמרות הנזכרות בסדר יצירת האדם.

  32. 199 ונאמר אנו גוזרים שאין לו כח לעמוד על סדר אחד בעולם הזה, מפני שאינו יוצא אל המעשה במאמר יהי כדרך האור והרקיע והמאורות היוצאים אל המעשה במלת יהי וכולם יש להם עמידה וקיימא כל ימי העולם הזה. 200 וגוזרים שיש לו עמידה לעולם הבא. מפני שנאמר בו בסוף בריאותו והשלמת מעשהו ויהי האדם לנפש חיה . 201 והיתה מלת ויהי קרואה בשמו ומהיתה מלת ויהי קרואה בשמו מפורסם כאשר נזכרת במעשה האור קרואה בשמו מפורסם שנאמר ויהי אור . 202 ואין אתה מוצא במעשה בראשית מלת ויהי אמורה על דבר בשמו מפורסם כי אם האור והאדם וערב ובקר הנזכרים בחתימת כל יום. 203 ותאמר כאשר היה האור הנמצא בראש הברואים עומד וקיים לעולמים, כן יש לנו לומר על האדם אשר הוא סוף הברואים שיהיה קיים לעולם הבא , ותהיה פתיחת המעשים וחתימתו קיימת.

  33. 204 ואמר הכת׳ ויהי אור בשם ´הנזכר להודיעך כי האור ההוא מתחלתו ועד סופו ראוי הוא להתקיים עולמית, ואמר ויהי האדם התוספת ה״א הידיעה והבירור מפני שאין כל אדם ראוי לזכות לחיי העולם הבא כי אם ברורים והידועים . 205 ואנו באים לחקור על האנשים הראויים לזכות חיי העולם הבא מאיזו אומה הם . וכל חכמי המחקר לא שמו לבם לחקור על הענין הזה כי לא היה בהם כח לעמוד על סודו . 206 לפי שאינו תלוי בבינת כל אדם ואין סברתו ופירוש יכול לבא על ידם כי אם מדברי תורה הנאמרים מפי הגבורה והנחצבים ממקור החכמה הטהורה.

  34. 207 ואנו פותחים במחקר הזה ואומרים כי האדם נפרש מכל בעלי חיים בסדר בריאתו , להודיע כבודו על שאר הנבראים בארץ ומעלתו. 208 כי כל בעלי חיים הם נבראים על ידי דבר , שהיה לו רשות במאמר המקום לעזור אותם לצאת למעשה והאדם לא היה רשות לשום דבר לעזר בבריאתו מתחלת מעשהו עד אחריתו , זה הפרש אחד. 209 ואתה מוצא הפעולות המשתמשות בבריאות בעלי חיים ועל חלופי מיניהם הן שלש פעולות 210 האחת בריאה , דכתי׳ ויברא אלהים את התנינים הגדולים . 211 והשנית עשייה דכתי׳ ויעש אלהים את חית הארץ למינה . 212 והשלישית יצירה דכתי׳ ויצר אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים .

  35. 213 ונמצא שרצי המים שהן דגים והדומים להם לבדם נשלמה צורתן בבריאה לבדה ולא נזכר במעשיהן פעולה אחרת מפני מעוט חלקם בחיים. 214 וחית השדה וכל הבהמה וכל העוף אשר יש להם רוח יתירה עליהן נשלמה צורתן בשני פעולות , שהן עשייה ויצירה או בריאה ויצירה. 215 והאדם אשר בו רוח יתירה על כל בעלי חיים נשלמה צורתו בכל הפעולות המצטרפות בבעלי חיים . תחלתו נמצאת בבריאה דכת׳ ויברא אלהים האדם ואמצעיתו ביצירה דכתיב ויצר ה׳ אלהים את האדם . 216 ותחלת המחשבה הטהורה בבריאה באמירה להעשות , וחתימתה היתה במעשה. 217 בתחלתו ככת׳ , ויאמר אלהים נעשה אדם .

  36. 218 ובחתימה כת׳ , זה ספר תולדות אדם. 219 וכת׳ זכר ונקיבה עשה אותם . ונמצא האדם כולל את כל הפעולות המשתמשות בשאר בעלי חיים, 220 ומוסיף עליהם הנשמה הנפוחה בו ככת׳, ויפח באפיו נשמת חיים . וזה לך הפרש שני שהאדם מכובד בו על כל הנמצאים תחת השמש . 221 והפרש השלישי . שהשליטו הקב״ה עליהם ככת׳ ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ . 222 הזכיר כל בעלי חיים על סדר בריאתן . מתחיל מדגי הים הנזכרים בראש היום החמישי . 223 ואחר כן עוף השמים הנבראים בו ביום אחריהם . ובסוף הבהמה מבריות היום הששי. 224 וחתם בכל הארץ. כלומ׳ כל הנמצאות בארץ והיה הכת׳ מעיד לו שהוא מושל על כל יצורי הארץ .

  37. 225 ואנו אומרים כאשר הפריש הקב״ה את האדם מכל בעלי חיים ונתן לו מעלה גדולה עליהם. 226 כן הפריש אומה אחת מבני אדם אומה שתהיה מקדשת לכבודו מכל בני אדם . 227 ומצאנו הכת׳ אומ׳ כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו . 228 והנמצא אחר בריאה ויצירה ועשייה על הסדר הזה הוא האדם כאשר פרשנו למעלה . 229 והכת׳ הזה מעיד כי הנקרא בשמו מבני אדם הוא הנברא והנוצר והנעשה לכבודו . 230 ולהבין את הטעם הזה לכל הדורש אותו אני מסדר את הכתוב על הסדר הזה.

  38. 231 כל אשר בראתיו ויצרתיו ועשיתיו לכבודי הוא הנקרא בשמי. 232 ואם אתה חוקר מכתבי הקודש על האומה הקרואה בשמו המשובח והמפואר, אין אתה מוצא אותה כי אם בישראל לבדם אשר הוא אומר הכתו׳ עליהם . כה אמר יי׳ בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמי לי אתה. 233 הקב״ה בראם ויצרם וקרא אותם בשמם. וכת׳ אחר מעיד עליהם כי הם קרואים בשמו שנ׳, וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך. ותראה משני הכתובים האלה ישראל קרואים בשמ המקום ית׳ שמו, והוא יתעלה וישתבח קורא אותם בשמם. 234 וכן כת׳ את ה׳ האמרת היום להיות לך לאלהים ובמה האמרת אותו באמרך כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. 235 וכת׳ וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגולה . ובמה האמירך שאמ׳ לך אנכי ה׳ אלהיך . 236 כל שבח והלל שישראל משבחין בו את הקב״ה הוא נותן להם שבח כנגדו.

  39. 237 ויעלה בידינו ראויות הכת׳ כי ישראל הם האומה הקרואה בשמו הקדוש הברואה הגדול. 238 והוי אומ׳ כי הארץ וכל אשר עליה בראם הקב״ה ועשה אותם בחכמתו . 239 ככת׳ כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך . 240 והשמים וכל צבאם בדברו. כדכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וישראל עמו בראם ויצרם ככת׳ כה אמר ה׳ בוראך יעקב ויוצרך ישראל . 241 והם ברואים ויצורים לכבודו ולקדושת שמו, ככת׳ כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עלישיו. ואין הנקרא בשמו כי א״כ ישראל כאשר נתפרש לך מן הכת׳ . 242 וראו כל עמי הארץ כי שם יי׳ נקרא עליך ויראו ממך ונמצאו כי כלם ראו וכלם יהיו במשמע הכת׳ שנא׳ וראו כל עמי הארץ. וזה היה מעמד הר סיני הנראה לכל העולם. וכת׳ אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה . 243 והכת׳ הזה מבטיח שאין ישראל יראים משום דבר בעולם בעת הגאולה, ויהיו ישראל מיראים כל אדם והם לא יהיו יראין משום אדם , ואתה אומ׳ הם מיראים כל אדם בתורה הנתונה להם על הר סיני ככתוב וראו כל עמי הארץ .

  40. 244 זה מעמד הר סיני אשר היה נראה ומפורסם לכל העולם, כי יי׳ נקרא עליך זו היא התורה הקדושה הנתונה להם , מפניה הם יראים בעבור התורה שנ׳ ויראו ממך. 245 ואין ישראל יראים מאדם מפני שהם מייחדים את השם ומאמינים בו וקוראים בכל יום שמע ישראל יי׳ אלינו יי׳ אחד . 246 וזהו שאמר הכתוב קראתי בשמך לי אתה. שאמרתי לך שמע ישראל , וכל הקרוא בשמו מצוה הוא לשמוע , מי שאינו קרוא אינו מתכוין לשמוע ואמר לי אתה כלומר לי אתה מייחד , ובשמי אתה מאמין.

  41. 247 ועל זה אמרתי לך אל תירא כי גאלתיך מארץ מצרים לכבוד שמי, ואני עתיד לגאלך גאולת עולמים . 248 ותמצא המעלה הגדולה לישראל אשר בגללה היו קרואים בשם המקום . 249 והוא קורא להם בשמו והוא ייחוד השם וקבלת התורה. אומ׳ כי המעלה הזאת מנועה היא משאר בני אדם כי לא נכון לאמר כן , 250 אבל ראוים אנו להאמין ולהודות כי שערי התשובה פתוחות לכל דורשיה , ככת׳ וישוב אל יי׳ וירחמהו . וכל השב אליו הוא מרחם אותו. 251 ואנו באים לחקור על סדר התשובה המביאה לידי רחמים ומביאים ראייה מן הכתוב כאשר עשינו בדברינו הראשונים .

 

E - Editor's Version

L - The British Library, London, England Or. 832

Z - Leipzig University Library, Leipzig, Germany Ms. B.H. fol. 14

J - The National Library of Israel, Jerusalem, Israel Ms. Heb. 8°1994

V - Vatican Library, Vatican City, Vatican City State Ms. ebr. 279

C - The Bodleian Libraries, University of Oxford, Oxford, England Ms. Poc. 296

B - The Bodleian Libraries, University of Oxford, Oxford, England Ms. Arch. Seld. Superius 104

D - The Bodleian Libraries, University of Oxford, Oxford, England Ms. Mich. 335

* - corrigenda sive addenda

    1. ועל] וכל JC; דלתיה] דלתותיה ZLJ; ועומדים על ארבעה] ד׳ L; ערבעה Z; בתחלת העולם] בהתחלת עולם J; ותבניתו] ותכונתו ZL; חיותו] היותו ZL; חייתו J; האדם] אדם ZLJ; אמר אברהם בר] אמ׳ המחבר אברהם בה״ר מאיר אבן עזרא ז״ל B; אמ׳ ר׳ J; אמ׳ C; אמר המחבר אברהם בר מאיר אבן עזרא ז״ל D; חייא] חייה L; אלהי ישראל] אלה׳ ישראל LC; אלהי ישר׳ D; אלקי ישראל J; בריה] ברייה LJC;
    2. המלמד] אשר חנן והשפיע בחכמתו וברצונו BD; לאדם] אדם CV; לבן אדם BD; וישליטהו] והשליטו Z; והשליטון L; לשלוט ולמשול BD; על כל יושבי] בעולמו BD; על כל יושב Z; נשיה] נשייה ZL; ככתו׳] ככת׳ ZJ; כמו שכתו׳ D; כמו שכתוב B; במעשה ידיך] במע׳ B; כל שתה] כ״ש B; שתה L; תחת רגליו] ת״ר B;
    3. רימה] רמה ZLBCV;
    4. הוא כל איש מבין אשר לו דעת] אדם על כל זה לחפש החכמה B; האדם לחפש על כל זה לחפש החכמה D;
    5. מידה] מדה LJBCV; גדולה ועצומה] גדולה BD; זכה] זוכה J; יכול להיות דומה ליוצרו וקונו BD; להיות לו] להיותו J; ממלכה] לממלכה J; ממלאכת C; ממלכת LV; ולהעלותו] ואיך רצה יוצרו להשכילו ולהעלותו D; ואיך רצם יצרו להשכילו ולהעלותו B; ולהעלתו J; אל מדע מעלת והחכמה] אל מעלת המדע והחכמה ZLJBCV;
    6. בתבונה] ותבונה ZLJC;
    7. זיכם] זכו B; זכם JCV; השגת ידם] השגתם J; והשגתם D;
    8. המוציאה] המביאה B;
    9. הנמצאות] המציאות C; כל הנמצאות BD; היו] היא D; הן B; יהיו C;
    10. מעשהו] מעשיהו JD; וסדר תבניתו] וסדר בניין תבניתו C; וסדר ותבניתו ZLJ; וסדר עניין תבניתן D; וסדר ענין תבניתו B;
    11. בנין] בניין LJCD; אשר הוא קשור ומחובר אל] הוא קשור על B; שהוא קשור על D; אבניו] יסדיו J; אשר נתחבר] וכשנחסר B; ושנתחסדר D; ניכר] ונחר C; כבד Z; ניתר BD; נתר JV; ועומד] והעומד JBCDV; סדרן] יסוד סדרו D; סדרו B; סדרון ZJ; ומניון] ובניינו D; ובנינו B; ומניינן JC;
    12. דרך בניינן ולתקנן כדרך הראשון] דרך בניין ולתקנן כדרך הראשון C; דרך בניינן ולתקנן כדרך הראשון Z; דרך בנינו ולתקננן כדרך הראשון L; דרך מניון ולתקנן כדרך הראשון V; הדרך וסדר ענינו ותבניתו בבנינו ולתיקונו כדרך הראשון B; יכול הוא להבין הדרך וסדר עניינו ותבניתו בבניינו והתיקונו בדרך הראשון D; ובלא חסרון] (אאא) J;
    13. והכתו׳] ואל זה B; והכת׳ ZLD; נותן רמז] נתן רמז LJ; רומז C; רמז BD; לענין] הכתו׳ B; לזה D; לעניין LC; הזה באמרו] באמרו BD; בזה ואומר C; הזה וא׳ V; היה ואמ׳ J; כי יי׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד] וגו׳ JB; כי יו׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארך מתחת אין עוד Z; כי יו׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארך מתחת ואין עוד C; כי יי׳ הוא האלהי׳ בשמ׳ ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד L;
    14. אם אתה מבין בכל לבבך] ובהשכילך בה תמצא בך B; ובהשכילך בזה תמצא בך D; סוד] סדר ZLBD; שמים אשר עליך] מעשה שמים וג׳ D; מעשה שמים B; שמים Z; והארץ אשר תחתיך] שאתה אחרון נבריאי׳ כולם D; שאתה אחרון שבנבראים כלם B;
    15. מיד אתה מודה ומאמין] ואז תדע BD; מיד אתה מודה ומבין ZL; הבורא ברא] ה׳ הבורא C; הבו׳ ית׳ משפיע הכל B; הבורא ית׳ משפיע הכל D; הבורא V; הוא הבורא J; השם ברא L; אותם] אותו L; אותן ZJC;
    16. ואין] ואי׳ J; אלוה] אל BD; אלה LJ; אלוה׳ C; מבלעדו] מבלעדיו, והוא אמרו אין עוד מלבדו BD; מבלעדיו JC; הכתו׳] הכת׳ Z;
    17. מתבנית בשרך ותיקון] הוא מתבנית בשרך ותיקון L; ומתוך השגת תיקון J; ומתוך השגת תקון B; מתבנית בשרך ותקון V; איבריך] אבריך JBCD; אברים Z; אתה יכול] תוכל BD; ולהבין] להבין LV; להבן J; להשיג BD; ולראות חכמת בוראך] ולהראות חכמת בוראך L; ולראות חכמת JC; חכמת ולראות בוראך Z; פעולותיו BD;
    18. לחקור] לחקר L; דברי הקדמונים ואיך היו] הקדמונים ואיך היו J; כל דברי הקדמונים ואיך היו L; דעתם נסדרים] דעה נסתר D; דעת נסדרים J; דעתם ZL; הדעת הנסתר B;
    1. החכמים] דברים השרשים הם ארבע D; הדברים השרשים הם ארבעה B; החכמ׳ L; התחילו במחקרם מצורת האדם] ההם התחילו במחקרם מצורת האדם ZLJC; ומהם יצאה לפועל צורת האדם D; ומהם יצאה לפעל צורת האדם B; להראות] להורות Z; להראותה BD; כי הוא היה סוף הנבראות] והנה מציאותה הראשונה הכוללת עיקר BD; כי הוא יהיה סוף הנבראות V;
    2. החבור] החיבור ZC; וחיבור D; וההרכבה] ההרכבה D; והמרכבה ZL; מוספת על הנמצא] הוסיפ׳ עליה כח הצמיחה והחי והדבר D; הוסיפה עליה כח הצמיחה והחיות והדבר B; בכל] כל ZL; הצומח] המת ZC; הצמח JV; הגדל ומאליו] והגדל והאילן D; והגדל ומאליו J; והגדל מאיליו L; והמגדל והאילן B; ומגדלו מאליו Z; זה גדל ומאיליו C; הוא הולך] הולך BD; ומתגלגל] ומתגדל D;
    3. כי אם] רק BD; ולהפריש] ולהבדיל BD; להפריש L; מזימה] מזמה ZBV;
    4. בו מן שם הדברן] בו מן הכח הדברן BD; בו מן ששם הדברן J; אשר הוא נמצא בגדרו, ושאר] שהוא שם נמצא בגדרו, ושאר BD; החלקים הם נמצאים] החלקי׳ הם נמצאים J; חלקים נמצאי׳ D; חלקים נמצאים B;
    5. אשר הוא] שהוא BD; גוף צומח] גוף המוצח D; גוף צמח C; הגוף צמח J; צומח ZL; מאליו וגדל וסופו] וגדל מאיליו וגם סון D; וגדל מאליו וגם סופו B; ואינו זז] ואינו יוצא L; ואינו JC; כל׳ ואינו יוצא Z; פשוט] גלגול פשוט BD; מופשט Z; פשונה C; מגדר] כנגד BD;
    6. שבעלי חיים] שבעלי החיים ZC; שבעלי חיי׳ D; מוסיפים עליהם] מוסיפי׳ בהן D; מוסיפין עליה׳ J; מוסיפין עליהן CV; מוסף בהם B; מוספים עליהם L; והגלגול] והגילגול D; ובתוספת] בתוספת L; תוספת J; נפרשים מהם] נבדלין מהן BD; נפרשין מהן JCV;
    7. הכולל אותם] הכולל אותן C; הכוללן BD; ממירות] ממרות J; ממריות Z;
    8. כח שיהיה] שיתרבה BD; מרבה את שיעורו ולא מגדיל את גופן] ומצליח שיעורן ומפסיד דרכם ולא מגדיל גופן BD; ותמצא צמח] וצמחי BD; ותמצא צמחי LC; ההיפרש אשר ביניהם] ההפרש אשר ביניהן ZLJC; שמתפרש מה שביניהם B; שמתפרש שביניהם D;
    1. ויהיה הכלל העולה בידך] והו׳ הכלל העולה בידך J; ויעלה בידך BD; את צורתן] צורתן BD; כחן] בהם כח BD; מדתן] מידתן ולהצליח עצמיהן BD;
    2. מקיש] מקיש D; תקישם B; אותן אל גוף הרקיע] אותם את גוף הרקיע ZL; לגוף הרקיע B; מן רקיע D; ביניהם] שביניהם BD; מתהפכת ונחלפת] היא נחלפת BD; מתהפך ונחלפת C; וצורת הרקיע] וצורות הרקיע עומדו׳ D; וצורת הרקיע עומדת B; אחת כל הימים עומדת] אחת כל הימי׳ D; אחת כל הימים BV; אחת עומדת כל הימים ZL;
    3. וחלקי גדרו] החלק גדרו J; וחלקי צורתן BD; נמצאים] נאמ׳ L; נאמר Z;
    4. ותמצא גדר] וגדר BD; רוחב] הרוחב D; הרחב B; רחב JV; רחק L; והעומק והאורך] ואורך ועומק J; והעומק והארך B; ועומק וארך V; ועמק וארך ZLC;
    5. והמעין] והמעיין ZLC; עיון יפה ימצאנו מחובר] הזה עיון יפה ימצאנו מחבר V; מחובר BD; עיון יפה ימצא מחבר ZL; דברים] חיבורי׳ ומשני צורי׳ D; חיבורים ומשני צדדין B;
    6. ולפני המחשבה הטהורה בכח הם עומדים,] והיו עומדי׳ לפני המחשבה הטהורה היו עומדי׳ מקום בכח נפרדין ונפרדי׳ D; והיו עומדין לפני המחשבה הטהורה מקדם בכח נפרדין ונפרדין B; עומדים, J; עד בא רצונו להדביקם ולהחבירם] עד עת בא דברו ורצונו הטוב להדביקם B; עד שעת בא דברו ורצונו הטוב להדביקן D;
    7. הקדמונים קוראים לאחד] הקדמוני׳ קוראים לאחד L; יון קוראי׳ לאח׳ D; יון קורין לאחד B; בלשון יוני היולי] איולי, ר״ל חומר בלי צורה B; בלשון יווני בלשון היולי ZL; בלשון יוני בלשון היולי J; בלשון יוני היולי, היא מלת יונית לאמר הלשון שאלוה קערב בלשונם מלשון יון או זולתו כי שם קדום הוא ולא ידעיו מאיזה לשון הוא וכן הנוצרים ואולם הנוצרים שנו הה״א באל״ף וקורין אותו אליי שאין הה״א בלשון הנוצרים וגם אני ואשר לפני מן המעתיקים הנתנוה ופרשנוהו במאמר ראשון C; היולי, כלומ׳ היולי הוא חומר בלי צורה D; ואומרים] ואומ׳ L; ובלשון הקודש BD; שאין לו דמות ולא צורה,] שאי׳ לו דמו׳ וצורה, D; שאין לו דמות וכל תמונה V; והוא מזומן ומעותר לקבל] והוא מוכן B; מזומן לקבל D; כל דמות וכל צורה] דמות וכל צורה ZL; כל צורה BD;
    8. הוא דבר שיש לו כח וגבורה להלביש] הוא דבר שיש בו כח וגבורה להלביש J; את ההיולי] האילי B; ההיולי D;
    9. ההיולי מהן חלש ודל] והאילי חלש B; וההיולי חלש D; והיולי מהן חלש ודל ZLV; אחד מחושי] אחד מחושאי ZC; אחד מחוששי V; מחושי L; מלבישה את ההיולי] מלבשת את ההיולי ZLC; מלבשת האילי B; מלבשת ההיולי D; הסובל אותה] הסובלה BD;
    10. השני ומזומן להועיל לו להמצא או להראות] השני או להמצא או להראות D; חברו אם להמצא אם להראות B; לבני העולם] לבני אדם העולם Z; לבני האדם העולם L; לעולם BD; ולולי הצורה] ולולי V; לולי הצורה ZLC; ההיולי מתקיים ולא נמצא ולולי ההיולי לא היתה] ההיולי BD; היולי מתקיים ולא נמצא L; ולולי ההיולי לא היית׳ J; הצורה נראית לבני העולם] הצורה נראת לבני העולם Z;
    11. אלא שהצורה] אבל הצורה BD; אלא הצורה C; גדולה במעלה מן ההיולי מפני שאינה צריכה] אינה צריכ׳ D; איננה צריכה B; והיא כולה] והיא יכול D; עולם היא יכולה B; נגלית] הראית B; נגלת ZLC; נראת D; נראית] נגלית BD; נראת Z;
    12. יכול להתקיים] מתקיים BD; מעצמו ואם אינה נגלת בשום פנים כי אם בעזר] בשום פני׳ רק בהעור D; בשום פנים כי אם בעזר LJC; משום פנים בהעדר B; חיבורן והתלותן] התלותן ZLC; חבורן והתלותן J; חבורן ותלוותן B; חיבורן והתלוותן D;
    1. לשני] לב׳ LBD; ושני] וב׳ L; טינופת] טנפת V; מטונף BD;
    2. מהדבק] מהידבק D; וקדושה] וטהורה V; וקדשה J; והחלק השני] והחלק הב׳ L; והחלק השני צורה V; ויש צורה J; ולהתחבר אליו ולהתהפך] ולהתהפך D; ולהתחבר B;
    3. מהדבק] מהתדבק JB; מתדבק ZLC;
    4. ועוזר אותה] ועוזר ועודד אותה C; ועמדה BD; אשר הוא יכול להתכסות] אשר הוא יכול להתלבשות J; שיוכל להתכסות BD;
    5. והיו השרשים האלה שהם] והיו השרשי׳ האלו ר״ל B; והיו השרשי׳ האלו שהן שני השרשים האלה שהן D; שני השרשים האלה שהן ZLJC; ועומדים] העומדי׳ BD; העומדין C; בכח על] על ZL;
    6. העת אשר היה] העת שהיה BD; עת אשר היה L; אל המעשה] אל הפעל B; המעשה ZL; פעל D; והעת] והדעת B; אשר נאמר כאן] הנאמ׳ בכאן V; הנאמ׳ כאן J; הנאמר בו פה BD; הנאמר בכאן C; נאמ׳ L; אבל על האמת והעיקר] אבל על האמת והעקר V; כי על דרך האמת BD; צאת הנמצאים] יצירת הנמצאים Z; צאת D; צורת הנמצאים L; המעשה] המעשים L; הפועל D; הפעל B;
    7. בעמידת] בעמד׳ L; בעמדת Z; תלוי בה] תלוי בהם J; תלוי ZL;
    1. אומרים] אומ׳ LC; אומר׳ B; על] אל L; המעשה] הפועל D; הפעל B;
    2. חזק את הצורה הסתומה] חזק הצורה הסתומה החתומה LD; חיזק הצורה הסתומה B; ההיולי נוגע בה] להיולי טבע BD; והצורה הזאת אשר אינה] בלי הצורה הזאת שאינה BD; והצורה אשר אינה C; נדבקת] מתדבקת ZL; העליוני] הרוחני העליוני B;
    3. האלו אין] אין ZLC; האלה אין B; יכולין להבין] יכולים להבין J; יכולין Z; להבין V; העולם אינם מבינים] בני אדם אינן מבינין B; העולם אינן V; חושי] חוששי V; חששי C; נוגעים בו] נוגעים ZL; נוגעין בו BV; שולטי׳ בו J; שולטת D;
    4. את תוכן] אם תוכן ZLC; את תכן V; תוכן BD; המכירים את כל] והמכירי׳ כל D; והמכירים את כל ZL; ומכירים B;
    5. זהיר] היה B; מפיץ] מפיק L; מציץ J; והחזיקה אותה] והחזיקה ZL; והחזיקתו BD; והיתה והחזיקה אותה V; להתחבר בהיולי] להתחבר אל ההיולי BDV; להתחבר ZL;
    6. מתחברת] מחוברת J; והיתה] והיה B; והיית׳ J; והנה היתה D; תמורה] תכילה ולא תמורה J; והפוך] ולא הפוך JBC;
    7. ומן] ונוצרו מן JV; נוצרו גופי הרקיעים] גופי הרקיעים JV; נוצרו גופי הרקיעי׳ D;
    8. וטינופיו] וגופותיו B; וטנופיו JDV;
    9. מן הדבוק] מדבוקיהם V; מדיבוקיהן J; מן הדיבוק D; הנמצאות בעולם הממירות את צורתן] בעולם הממירות את צורתן ZLC; הנמצאות בעולם הממירות צורתם BD; הנמצאות הממירות את צורתן J; חילופי מיניהן] חילופי מיניהם D; חילופי מניניהן ZL; חלופי מיניהן B;
    10. כגון] כנגד BD; ארבע האמהות] ארבע מאמרות Z; ארבעה האמהות BD; הארבע סודות J; מאמרות L; אש ורוח ומים ועפר] ארץ ומים ורוח ואש ZLCV; ארץ מים רוח אש J;
    1. ואתה מוצא את כל] ואתה מוצא כל JCV; וכל BD; גדוליהם דבריהם] גדוליה׳ דבריהם L; דבריהם BD; דבריהן V; המפורשין] המופרשים C; המפורשים ZLJ;
    2. ותמצא ההיולי] וההיולי BD; ותמצא את ההיולי C; הם תהו ובהו] הם תוהו ובוהו B; הן תהו ובהו ZJV; הן תוהו ובהו C; הן תוהו ובוהו L; אשר העידה תורה] אשר העידה התורה Z; אשר התורה L; שאמ׳ התורה B; שאמרה התורה D; והארץ היתה וגו׳] היתה וגו׳ B; שהארץ JCV; שהיתה הארץ ZL;
    3. אבל כל] אצל כל J; כל C; המעשה] הפועל D; הפעל B; ככת׳] כדכתי׳ BD; ככתו׳ LJC; תהו ובהו] תהו ובוהו C; תוהו ובוהו L;
    4. פי׳] פי׳ שם ZD; פירו׳ שם B; פירש שם C; שם L; דמות ולא צורה] דמות וצורה BD; לא דמות ולא צורה Z;
    5. תמצאם] ותמצאם L; שום ערך ולא חששא ולא ממש] ערך ולא ממש BD; אשר לא יועילו ואשר לא יצילו כי תהו] אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו ZJC; אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו L; אשר לא יועילו כי תהו B; לא יועילו כי תהו D; המת כלומ׳ שאין בם כח להועיל לנפשם ולא לאחרים כי תהו המה אשר אין] אין Z; המה כלומ׳ אשר אין בה כח להועיל לנפשם ולא לאחרים כי תהו המה אשר אין J; המת אשר אין BD; כלומ׳ אשר אין בהם כח להועיל לנפשם ולא לאחרי׳ כי תוהו המה אין L; כלומ׳ אשר אין בהם כח להועיל לנפשם ולא לאחריהם כי תהו המה אשר אין C; ולא דמות ולא צורה] ולא דמות וצורה D; ולא צורה ולא דמות L;
    6. אין לו קיימא ולא ישוב] אין לו קיימא ולא דמות ולא צורה ולא ישוב C; אין לו קיימא ולא יישוב Z; אין לו קיימא B; אין קיימא D;
    7. אשר אמרו בהיולי אתה יכול] אשר אמרו על היולי תוכל D; אשר בהיולי אתה יכול J; אשר נאמר על תוכל B;
    8. גבורה להלביש את ההיולי] גבו׳ להלביש את ההיולי C; כח להלביש ההיולי BD; וצורה] וצורה שהיא בהו J;
    9. בהו מתפרדת על הטעם הזה] בהו מתפרש על זה הטעם BD; בוהו מתפרדת על הטעם הזה ZC; הוא] הו Z;
    10. לו חששא] בו חשש BD; בו חששא C; אשר בו יהיה] אשר יהיה בו L; שבו יהיה JBD;
    11. והמקיימת אותו] והמתקיימתו BD; והמתקימת אותו V; ואתה מביא ראיה] ואתה מביא ראייה ZLJ; וראי׳ D; וראיה B; עליה קו] קו L;
    12. לו] בו ZL; כבד בבניין ואין J; האבן] הזמן ZL; את תיקון] את תקון CV; תיקון D; תקון B;
    13. ומפני] ומני L; והלוה] והלווה J; והשאיל BD; או קלקולו] או קילקולו ZD; וקלקולו B;
    14. מפני שהתהו אין לו חששא ולא קימא ובהו בלשון רבים מפני שהצורות] מפני שהצורות ZL; מפני שהקו יאן חששא ולא קיימא ודבר כמוהו אי׳ בו כח לא להתחלק ולא להתפרד ואמ׳ אבני בהו בלשון רבים מפני שהצורות J; מפני שהתהו אין לו קיימ׳ ודבר שהוא כמוהו אין בו כח להתחזק ולהתפרד ואמ׳ ואבני בהו בלשון רבי׳ שהצורות D; מפני שהתהו אין לו קיימא ודבר שהוא כמהו אין בו כח להתחלק ולהתפרד ואמ׳ ואבני בהו בלשון רבים שהצורות B; מפני שהתוהו אין לו חששה ולא קיימא ודבר כמו אין בו כח להתחלק ולהתפרד ואמ׳ ואבני בהו בלשון יחיד מפני שהצורות C; הלבוש אותן על] הלבוש אתו על L; הלובש אותו על Z; הלובש אותן על J; הלובש אותן C; הלובשם על B;
    1. ואני אומר עוד כאשר אמרתי לאלתר] ואני אומ׳ עוד כאשר אמרתי לאלתר LJCV; וכבר פירשנו BD; מלת] שמלת JBD; הוא] הו ZB; הטהורה] הטהרה J; והטהורה Z; מתקיימת] מתקיימ׳ B; מתקימת V; מעצמה ואינה צריכה לעזר] מעצמה ZLJ;
    2. ויהיה זה טעם] ובמלת BD; ויהיה טעם Z; על כל הטעמים] נכלל כל מה BD; על כל הטעמ׳ L; ואני חוקר עוד] ואמ׳ עוד BD; ואני חוקר C; ואומ׳ כי מלת תהו] ואומ׳ כי מילת תהו J; ואומ׳ כי מלת תוהו C; ואומ׳ כי תוהו ZL; ותוהו BD; שמות הן] שמותיהן L;
    3. כאשר נאמ׳ בפסוק אשר לפניו] כאשר אומר הכת׳ אשר לפניו Z; כאשר אתה או׳ בכתו׳ אשר לפניו V; כאשר אתה אומ׳ בכתו׳ אשר לפניו C; כאשר אתה אומ׳ הכתו׳ אשר לפניו L; כאשר בכתו׳ שלפניו זה D; כמו שכתוב בכתוב שלפני זה B; הוא שאול הוא אבדון ואבדון הוא שאול] הם BD; וכן האומ׳] וכן האומר ZV; וכן תאמ׳ J; וכן תאמר C; וכן BD; וכמהו תאמר תהו ובלימה דבר אחד הוא] וכמוהו תאמ׳ תהו ובלימה דבר אחד הוא J; וכמוהו תאמ׳ תוהו בלימה דבר א׳ L; וכמוהו תאמ׳ תוהו בלימה דבר אחד הוא C; וכמוהו תהו ובלימה דבר אחד הוא Z; תהו ובלימה אחד הם BD;
    5. מסובבת] מסכמת LJ; להתקיים] להתקיי׳ D; להתקים V; להתקין J; כדמות התהו] כדמות התוהו L; כדמיון התהו B; או בלי קיימא, כי מלת מה] כי מלת מה BD; אשר הוא מתקיים] אשר הוא מתקים V; שהוא B; שמתקיי׳ D; ככת׳] ככת׳ שמור Z; ככתו׳ LJ; ככתוב C; כמו B; כת׳ D; תוכן] את תכן V; תיקון L; תקון Z;
    1. ותמצא] ונמצא ZLJB; היא] הוא ZLJ; וחושך על פני המים] וחושך על פני תהום LD; וחשך ע״פ תהום B; וחשך על פני תהום ZCV;
    3. נוספת בו] נוספת BD; חצוב] חצובה BD; אלקי׳ את עברך כגון מלת] אלהים ZLV; אלקים את עברך כגון מלת C; וגו׳ BD;
    7. ושה ופה] ופה ושה BD;
    8. ויהיה מים] ומים יהיה V; שם משותף] בשתוף D; לשון משותף ZLC; על הצורה ועל המים ממש] על המ׳ ועל הצורה ממש D;
    1. בשתי] בב׳ L; בשני V; שהם אחד] שהשם האחד JCV;
    2. מתחבר משתי שמות] מתחבר בשני שמות LCV; שהן מוקשות] המוקשות BD; שהם מוקשות C; אל] אם אל Z; שהוא מתקיים] שהוא מתקים V; שמתקיי׳ D; שמתקיים B; בו ומדרך אחר אל בהו שהוא מתקיים בו] בו ZL; ומדרך אחר אל בהו שמתקיי׳ בו D; בעצמו כאשר אמרנו למעלה] מעצמו BD;
    3. מפרש] ויפרש D; מפ׳ B; מפורש את JV; מיחדת בו] מיוחדת בו BC; מיוחדת Z; מתיחדת בו JV; ועל זה הוצרך לקרוא אותה בשם שיהיה] וע״כ קראה בשם D; וע״כ קראו בשם B; מתיחס אליה] מתייחסת אליה L; שתתיחס אליו BD; והוא] והיא L;
    4. והכת׳] והכתו׳ ZLJ; והכתוב C; והפריש BD; אחריכן מפרש את] א״כ BD; המתקיימת בעצמה] המתקיימ׳ בעצמה B; המתקיימת בעצמו Z; המתקיימת מעצמה D; קורא אותה] וקוראה BD; וקרא אותה Z; ככת׳] דכתי׳ BD; ככתו׳ ויאמר אלקים C; ככתו׳ LJ; יהי אור ויהי אור] ויהי אור B; יהי אור וגו׳ D;
    5. אשר אמרו עליה חכמי המחקר שאינה] אמרו עליה חכמי המחקר שאינה V; שאינ׳ D; שאינה B; ולא] ואינ׳ D; ואינה B; אל גוף] בגוף JBD; ולא נדבקת את הגוף V;
    6. והצורה הזו אינה צריכה] ואינה צריכ׳ D; ואינה צריכה B; אל] אלא C; שיהיה מקיף אותה] שיקיפינ׳ D; שיקיפנה B; וראוייה להיותה] וראויה היא להיותה וראויה להיות D; וראויה היא להיותה JBC; וראויה להיותה LV; לגוף] לדבר BD;
    7. סביבותיו] סביבותיה ZLC; סביביו BD; סביבתיו J; מבחוץ] בחוץ J; מחוץ BD;
    1. ועל] וכל ZL;
    3. ללמדך שהרקיע] שהרקיע BD;
    4. מקיף אותו] מקיפו BD; ועוזר אותו] לעוזרו BD;
    5. פירוש המים הצורה] המים פי׳ הצורה L; פי׳ המים הצורה BCD; פירוש המים Z; את כל] כל B; אשר כל הצורות חצובות] אשר חצובות Z; החצובות J; חצובות L; שכל הצורות שאבות D; שכל הצורות שואבות B;
    1. אשר אינה] שאינה BD;
    2. דבוק שאינו עומד] דבוק שאילו עמד L; דיבוק שאינו עומ׳ D;
    3. נדבקת] הנדבקת V; אל גוף] לגוף D;
    4. הטעם הראוי להבין מן] טעם הראוי להבין מן ZLJ; פי׳ D; פירו׳ B; ואל תהי מבין ממנו טעם מים ממש, כי זה אין אנו] ואינם מים ממש BD;
    1. מעל השמים] מע״ה וגו׳ B; מעל המים L; מעל השמים וגו׳ D;
    2. וצורת האור הבהיר אשר מעל השמים] פ׳ צורת האור הבהיר שמעל השמים D; פירושו צורת האור הבהיר שמעל השמים B; מים ממש] המים ממש ZLJC; המים V; ממש מים D;
    3. ואלו היה דעתו כן היה] ואילו היה דעתו כן היה ZL; שא״כ BD; עליו] היה לו BD; לך C; השם המים אשר מתחת] המים אשר מתחת ZLJC; המים שמתחת BD; ולא עשה כן אבל הזכיר תולדות המים שהן שלג וקטור ללמדך שהמים הנזכרים למעלה] הנזכרים למעלה ולא עשה כן אבל הזכיר תולדות המים שהם שלג וקיטור ללמדך שהמים הנזכר׳ למעלה Z; הנזכרים L; ולא עשה כן אבל הזכיר תולד׳ המי׳ שהן שלג וקיטור ללמדך שהמים הנזכר׳ למעלה D; מים ממש] מי׳ ממש D; ממנו Z; ממש L;
    1. ואל יביא] ואל יבא J; ואל יבוא LC; בלבך] בליבו L; בליבך Z; ספיקא] ספיקה J; ספיקך V; שאתה מוצא בדברי] בדברי Z; חז״ל] ומה שאחז״ל BD; חכמ׳ ז״ל LC; חכמים ז״ל V; כי יש לפני המקום] כי יש לפני המקו׳ ב״ה J; כי לפני המקו׳ יש L; כי לפני המקום יש Z; שיש לפני הש׳ BD; אוצרות מים להמטיר על הארץ ויעלה] אוצרות מים BD;
    4. נאמר כדי להקריב הטעם ההוא אל דעות] נאמ׳ כדי להקריב הטעם ההוא אל דעות LJ; רוב העולם אשר אין דרכם להבין כי אם הנראה] רבות אשר אין דרכם להבין כי אם הנראה C; רבות העולם L; רובות העולם אשר אין דרכם להבין כי אם הנראה Z;
    1. אני חוזר לראש הענין] אני חוזר לראש העניין LJ; ואשוב BD;
    2. פשוטה מתקיימת בעצמה] פשוטה מתקימת בעצמה V; פשוטה ZLBD; ואין הגוף נדבק בה] ואין הגוף נדבק בו L; שאינה נדבקת אל הגוף BD; וזה האור] והוא האור BD; וזה הוא האור הראשון V; וזהו האור J;
    3. מחברת] מחוברת JBD; וכיסה] וחופה BD; ונוחה J; כל הימים] לעולם BD; השני] ב׳ BD; הראשון L; ראשון ZJ;
    4. חבורה חזק ותיק] חבור חזק וותיק L; חבורה חבור ותיק J; חבורה חזק וותיק ZCV; חיבור חזק וותיק D; אבל היא] אבל D; אמנם היא B;
    5. מהן] והן D; מהם V; מפשיטין את] מפשיטות זאת BD; מפשיטים את C; ואינן] ואינה V; ואינם ZLBD; ולא להגדילה] ולא להרחיבה J; ולהגדילה BD;
    6. ומהן] ומהם C; ומהן מגדילין V; מרחיבין את הצורה ומגדילין] מרחיבי׳ הצורה ומגדילי׳ D; מרחיבין את הצורה ומגדילים ZL; שמרחיבין אותה ומגדילין B; יצורי היום השלישי] יצורי יום השלישי J; יצירי הג׳ B; יצירי יום השלישי D; מאמרות] המאורות ZL;
    7. וההפוכין] ובהפוכין B; וההפוכין האלה ZCD; וההפכים האלה J; והפוכין האלה L; נמצאין בהן] בהן נמצאים J; האלה נמצאי׳ בהם D; האלה נמצאין בהם B; נמצאים בהם LC; נמצאים בהן Z;
    1. והגופות] והצורות D; שלשת הצורות] השלשת צורות J; שלשה הצורו׳ L; שלשת הצורות BD; ואין אתה יכול] ואי׳ D; יכול J;
    2. האחד] הא׳ LBD; האחת V;
    3. הארוך] האורך BD; הקצר] הקיצור D; הקצור LB;
    4. ולא יותר מהן] ולא יותר BD; לא יותר מהן J;
    1. ואמרו] ואמ׳ LBD; היה זז] אאא C; היזו Z; היזיו L; ממנו הפיץ] אאא C; ממנו הציץ JB; אשר היא מתקיימת] אשר היא מתקימת V; המתקיימת BD;
    2. זיו האור ההוא] אור הזיו ההוא C; זיו האור V; מן האור ההוא BD; מן נקודה אל נקודה] מן נקדה אל נקדה ZV; מנקודה אל נקודה L; מנקודה לנקודה BD; ומחלק אל חלק] וחלק אל חלק J; ומחל לחלק BDV; מתחלפת] מחלפת BD;
    4. המפיץ] המציץ J; היה זיו] הזה זיו J; היה זיוו BD;
    5. מיני בעלי] בעלי ZL; מיני הבעלי BD; הארץ] פני הארץ ZL;
    6. אשר יוכל להמצא] אשר יוכל להמציא Z; שימצא BD;
    1. מפני] ויפרש BD; בשלשת האמהות] בג׳ האמהות B; בג׳ מאמרו׳ D; בשלשה היסודות J; בשלשת האמרות V;
    3. יש לנו להורות] אמרו BD; ממהלכות] מהמהלכות מהמהלכות J; מהמהלכות B;
    4. סבוב וגלגול] וגילגולו D; וגלגולן B; סבוב וגלגול V; להחתימן ולהגבילן] להחתימן ולהגדילן BD; להתיחמן ולהגבילן V;
    6. המפיץ שינית] המפיץ שינית D; המציץ שינית J; המתקיימת בעצמה] המתקיימת D; המתקימת בעצמה V;
    1. מן] הם ZL;
    1. ואתה מוצא כל התמורות אשר הן יכולות] ואתה מוצא כל התמורות אשר הן יכולין ZL; וכל התמורו׳ היכולות D; וכל התמורות היכולות B;
    4. ומהן חלופין שהן מחליפין את צורתן] ומהם חילופי המחליפי׳ את צורת׳ D; ומהן חולפין את צורתן ZL; ומהן חילופין המחליפין את צורתן B;
    6. היצורים הנמצאים] היצורין הנמצאין L; הנמצאו׳ D; הנמצאות B; יצורים הנמצאים V;
    1. ואנו באים לחקור על המחלקים אשר הצורה יכולה להמצא] ואין לחקר על המחלקים אשר הצורה יכולה להמצא Z; ואנו נחקור על המחלקים אשר הצורה יכולה להמצא L; והחלקי׳ שהצורה נמצאת D; והחלקים שהצורה נמצאת B; ארבעה] ג׳ B; ד׳ LD; חלקים שאין אתה יכול להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן] חלקי׳ לא פחות ולא יותר D; חלקים שאין אדם יכול להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן Z; לא פחות ולא יתר B;
    2. האחד שתהיה הצורה] הא׳ שתהיה הצורה L; הצורה BD; גוף כל ימי העולם ככל הנפלאות המיחסות אל העולם העליון הנזכרות למעלה] בכל הצורות המיוחדות אל העולם העליון הנזכרות למעלה L; הגוף כל ימי העולם העליון הנזכרות למעלה J; הגוף כל ימי העולם ככל הצורות האאאא המיוחסות את העולם העליון הנזכרות למעלה C; והן הצורות הנפלא׳ המיוחסות אל העולם העליון D; והן הצורות הנפלאות המיוחסות אל העולם העליון B; ככל הצורות המיוחסות אל העולם העליון הנזכרות למעלה Z;
    3. כגון צורת הרקיעים והכוכבים] והן צורות הרקיעי׳ והכוכבי׳ D; והן צורות הרקיעים והכוכבים B; כגון צורת הרקיעי׳והכוכבים J; כגון צורת הרקיעים והככבי׳ L; כגון צורת הרקיעים Z;
    4. ומתעברת] ומצעדת Z; ומתעדנת L;
    2. רביעי אשר החילוק] חלק אחר שהחלוק BD; רביעי אשר החלוק ZL; רביעי אשר החלק CV; עליו] אליו BCDV;
    3. כל החלקים] החלקים V; המעשה] גוף המעשה ZL; מן הכח אל המעשה] אל המעשה L;
    4. ומתעברת] ומתחברת Z; ומתערבת J;
    5. הגוף] הגוף נדבק בה והוי מבין מן הגוף C; היה שמו] היה כמו J;
    6. שהיא נוצרת ומלבשת גוף] שהיא נוצרת ומלבשת הגוף ZL; שהיא נוצרת ומלובשת גוף J; מהיצור] מן הגוף BD; מן היצור L; מן היצירה Z; כראשיתה] כבראשונה BD; כמראשיתה Z;
    1. ואין ואנו מוצאים צורה שהיא ראויה למעלה] ואין אנו מוצאין צורה שהיא ראויה למעלה V; ואין צורה הראויה למעלה BD; מזו כי אם] הזאת כי אם J; הזורק BD;
    4. והחיים] וחיותה BD; וחייה CV; בוראה] ה׳ D; השם ית׳ B;
    5. היא זילזולה] היא זלזולה BD; זו זלזולה V; זילזולה L;
    6. מכאן אם הנשמה תהיה בריאה] ואם הנשמ׳ בריאה D; ואם הנשמה בריאה B; מיכן אם הנשמה תהיה בריאה ZL; וחיה יקרא האדם המתכסה בה חכם וחסיד] ומתה יקרא בעליה חכם ורשע B; ומתה יקרא האדם חכם ורשע D; ואם הנשמה תהיה בריאה ומתה] ואם היא חולה וחיה D; ואם הנשמה בריאה ומתה B; האדם חכם ורשע] אויל וחסיד D; בעליה חכם ורשע B; האד׳ חכם ורשע L; ואם חולה וחיה] ואם היא חולה וחיה ZJB; ואם חולה ומתה D; יקרא אויל וחסיד] יקרא אויל ורשע D; יקרא האדם אויל וחסיד J;
    7. ואם חולה ומתה יקרא] ואם בריאה וחיה D; ואם היא חולה ומתה יקרא ZLJB; אויל ורשע] יקרא חכם וחסיד D; רשע ואויל L;
    1. והחכם וחסיד כשהוא נפרד מן העולם] וחכם והחסיד כשהוא נפרד מן העולם JCV; חכם וחסיד BD; תהיה נשמתו] כתפרש נשמתו D; תהיה חכמתו V; תפרש נפשו B; מדרך חכמתו נפרדת מן היצור ומתקיימת] ומתקיי׳ מדרך חכמתו D; ומתקיים מדרך חכמתו B; כקודם] כקדם ZJBCDV; ומדרך] ומצד B; מואסת בדרכי] מואס׳ בהבלי D; מואסת בהבלי B;
    2. היא תהיה עולה] תהיה עולה JCV; תעלה BD; אל העולם העליוני] אל העולם העליון JBC; לעולם העליון D; ונצלת מכל יצורי מטה ונוגעת] ותקרב BD; הטהורה הקדומה] הטהורה BD; הקדומה הטהרה J;
    3. ובאה בתוכה ואינה נפרדת ממנה עולמית. זאת היא מעלת החכם החסיד] ותדבק בה דבוק נצחי BD; חכם] האדם חכם D; הוא חכם B; ורשע הוא תהיה נשמתו מצד חכמתו ובינתו מצלת מן] ורשע מצד חכמתו תפרד D; מצד חכמתו תפרד נשמתו B; היצור] הגוף BD; היצורי L; ומתחזקת בעצמה] ותתקיי׳ D; ותתקיים B;
    4. שהיתה נוטה אל תאות העולם הזה אינה יכולה להנצל] לא תנצל BD; שהיתה נוטה אל תאוות העולם הזה אתה יכולה להנצל L; העולם הזה הצלה גמורה] הצלה גמורה מן יצורי העולם הזה BD;
    5. ויהיה רוב מעלתה שהיא נפרדת] ויהיה רב מעלתה שהיא נפרדת L; ותפרד BD; התמורה והחלופין] התמורה ZLBD; ונוגעת] ותקרב BD; היצורי] האמצעי BD; היציר ZLJ; אשר אינו מחליף את צורתו ותהיה מגלגלת] אשר אינו מחליף את צורתו ותהיה מתגלגלת C; שאינו ממיר אותו ותתגלגל BD; האור החמה] אור החמה BD; האור החכמה L; החמה V;
    6. והחמימות] וחום BD; כוסה] דומה ZLC; ולא כח לצאת] לצאת JBD; לגעת אל] להתקרב אל BD; לצאת מן V;
    1. ואם אויל וחסיד הוא] ואם הוא אויל וחסיד B; מדרך] מצד BD; היה מבין דרך החכמה] הבין בחכמ׳ D; הבין בחכמה B; ידע סדר] אאא C; יודע סדר ZL; סדר J; פשיטות הנשמה] אאא C; פשיטה הנשמה ZL; פשיטו׳ הנשמ׳ D;
    2. היא חוזרת] היה חוזר ZL; שתהיה קונה חכמה באחרונה] שתהיה חכמה באחרונה L; שתקנה חכמ׳ D; שתקנה חכמה B;
    3. מאויר העולם] מן העולם BD; למעלה] למעלה ממנו ZJCV;
    4. יהיה לנשמתו כח] תוכל נשמתו BD; מעולם היצירה הצלה גמורה] מן היצור BD; ותהיה מיתתה מיתת] בהמה וחיה ZL; ותמות כמות BD; הבהמה והחיה] הבהמה BD;
    1. ואלו היו] ואילו היו J; ואלו הם B; ואלו הן ZL; חכמי המחקר] המחקר J; חכמ׳ המחקר D; כפי סברתם ושיקול דעתם] כפי סברתם ושקול דעתם JCV; כפי שקול דעתם BD;
    2. לך] לנו BD; מן עולם היצירה] מן C; מעול׳ היציר׳ D; מעולם היצירה JBV;
    3. והאנשים האלה לא הגיעה] והאנשים האלה לא הגיע V; ולא הגיע D; ולא הגיעה B; חכמתם ובינתם] חכמת׳ D; חכמתם B; להיות מודיעים לנו] להודיענו BD; להיותם מודיעים לנו JCV; איזה חכמה היא] אי זו היא החכמה BD; אי זו חכמה היא Z; אשר אנו] אשר בהם B; שבהם D;
    4. הקב״ה לקבל] המקום לקבל ZL; לקבל BD; מקור כל החכמה] מקור החכמ׳ D; מקור החכמה JB; מקור חכמה V;
    5. ואלו היו מודיעים] ואפילו סדרו BD; אין אנו ראויים] אין אנו ראוים ZJV; אין אנו רואין L; לא BD; לשמוע] נשמע BD;
    6. ומפני זה אנו חוזרים] ועל כן חזרנו BD; ומסדרים] ומסדיר׳ D; ומסדירין B; ומסדרין ZLJC; פשט התורה] דרך פשט התורה B; פשט התו׳ D; ואנו מתכונים לפרש] ועתה נפרש BD;
    7. ימי] חייהן J;
    1. דרכם בעולם הזה] בעולם הזה LC; דרכם בעה״ז D; אל דרכם בעולם הבא] אל דרכם לעולם הבא JCV; לדרכם לע״ה D; לדרכם לעולם הבא B; יהיו] היו J; החלקים ארבעה] החלקי׳ ד׳ D; החלקים ד׳ B; החלקים ZL;
    2. למצוא להן] להמציא להן JC; למצא ZL; למצוא להם BD;
    3. על ארבעת החלקים האלה] ד׳ חלקי׳ האלה D;
    1. כל היוצא] כל היוצאים L; שכל היוצא B; יהי] יהיה J; והיה גוזר] והיה הגוזר B; ויהיה הגוזר D; להיות ולהמצא] להיותו ולהמצא BD; להמצא ולהיות L; להיות] להיותו BCDV;
    2. במלת] בלת במעלת B; במעלת D;
    5. בו מיד] בו Z; העיד עליו] מעיד BD; להבא] לעולם הבא L;
    6. לעמוד ולהתקיים] להתקיים BD; לעמוד ולהתקים V;
    1. ותמצא הרקיע והמאורות] וברקיע ובמאורות BD; ותמצא הרקיעות והמאורות L; היו יוצאים אל המעשה ונמצאות במלת] היו יוצאים אל המעשה ונמצאים במלת ZLC; ונמצאין במלת J; נאמ׳ כת׳ D; נאמ׳ B; ומפני זה הם עומדים] וע״כ עומ׳ BD; על] כל BDV; העולם הזה] העה״ז D;
    2. ואינה נותנת אותו] ואי׳ נותנו D; ואינה נותנתו B; ומפני שהם באים] ולפי שבא BD; שמפני שהן באין JCV; במאמר] במאמ׳ LJ; המעשה במאמר V; העולם הזה] עה״ז D;
    1. את המאמר כתקנו] את המאמ׳ כתקנו JV; המאמר בתקונו BD; נזכר] נחבר J; יהי בשמים כי אם] בשמים כי אם J; יהי רק BD;
    3. אורם חשך השמים כצאתו] אורם חשך השמש כצאתו LJCV; ואומ׳ חשך השמים וגו׳ BD;
    1. ואתה מוצא כל יצורי מטה] ואתה מוצא כלי מטה J; ותמצא יצורי מטה BD; אינם יוצאים אל מעשה] אינם יוצאים אל המעשה JC; לא באה בהן מלת B; שלא בא במלת D; כי אם ברשות שהוא נתן להם] רק ברשות שגזר עליה׳ D; רק ברשות שגזר עליהם B;
    2. ובכת׳ שני ותוצא הארץ, וכת׳ ישרצו המים] ובכת׳ ישרצו המים ונלו תוצא הארץ V; ובכתו׳ הב׳ ותוצא הארץ, וככתו׳ ישרצו המים L; וכת׳ ישרצו המים וכת׳ תוצא הארץ C; וכת׳ ישרצו המים וכתיב הארץ J; ישרצו המים תוציא B; ישרצו תוציא D;
    3. ומפני זה היתה התמורות] ומפני מה הייתה התמורות L; ע״כ התמור׳ D; ע״כ נמצאת בהן התמורות B; בכל המינים האלו כל ימיהם] בהן BD; בכל המינים האלה כל ימיהם C; בכל המינין האלה כל ימיהם V; להם קיימא] לה׳ קיימ׳ D; להם קימא V; קיימא ZL;
    4. צאתו] צאתם J; צאתן LC; למעשה] אל המעשה D; למעשע ZL; בעולם הזה] בעולם הז׳ D; בעולם ZL; לעולם הבא] בעה״ב D; בעולם הבא LV;
    1. ולחקור על החלק הרביעי] והחלק הד׳ BD; ולחקר על החלק הד׳ L; אשר אמרנו עליו] שאמרנו BD; אין לו קיימא בעולם הזה ויהיה מתקיים לעולם הבא] שאי׳ ל״ק לע״ה D; שאין לו קיום בעולם הבא B; שאין לו קימא בעולם הזה ויהיה מתקיים לעולם הבא V;
    2. מפני שהוא נפרד בבריאתו] לפי שלא יצא אל המעש׳ D; לפי שלא יצא אל המעשה B; מפני שאינו נפרד בבריאתו C; בפני עצמו] יהי BD;
    1. ונאמר אנו גוזרים שאין לו כח לעמוד על סדר אחד בעולם הזה, מפני] ולפי BD; ונאמ׳ אנו גוזרים שאין לו כח לעמוד על סדר אחד בעולם הזה, מפני LJC; שאינו יוצא] שהוא אינו יוצא V; שלא יצא BD; המעשה במאמר יהי כדרך האור והרקיע והמאורות היוצאים אל המעשה במלת יהי] המעש׳ במאמ׳ יהי כמ׳ האור והרקיע והמאורות D; המעשה במאמר יהי כדרך האור והרקיע והמאורות אל המעשה במלת יהי ZL; המעשה במאמר יהי כמו האור והרקיע והמאורות B; המעשה במלת יהי J; עמידה וקיימא] ועמידה וקיימא ZLJC; מתקיי׳ D; מתקיים B; עמידה וקימא V; כל ימי העולם הזה] בעה״ז D; בעולם הזה B;
    2. וגוזרים שיש לו] אאא C; גוזרים שיש להם L; וגוזרים שיש להם J; מפני] ולפי BD; בסוף בריאותו והשלמת] בהשלמת BD; ויהי האדם לנפש חיה] ויהי האדם לנפש חייה L; כמו שנ׳ באור ויהי אור BD;
    3. והיתה מלת ויהי קרואה בשמו] וע״כ הוא קיים לע״ D; ועל כן הוא קיים לעולם הבא B;
    1. ואמר ויהי האדם התוספת] באדם V; ואמ׳ באדם ויהי האדם בסיפה J; ואמ׳ האדם ZBD; והבירור מפני] והברור מפני V; לפי BD; כי אם ברורים והידועים] אם לא הידועי׳ והברורים B; כ״א הידועין והברורי׳ D; כי אם הברורי׳ והידועי׳ J; כי הברורים והידועים V;
    2. חיי העולם הבא] העולם הבא Z; לחיי הע״ה B; עולם הבא J; לחקור על הענין] אל העניין J; אלה ענין Z; לחקור על V; על סודו] בסודו V; על סוד J;
    3. כל אדם] בני אדם V; האדם JBD; סברתו] סבתו V;
    1. ואנו] ואינו L; ואנחנו B; כבודו] כבוד L;
    2. הם] היו JBCD; שהיה לו רשות במאמר המקום לעזור אותם לצאת למעשה והאדם לא היה רשות לשום דבר] שהיה לא היה רשות לשום דבר B; שהיה לו במחקר המקום לעזור אותו בצאת למעשה והאדם לא היה רשות לשום דבר D; שהיה לו רשות במאמ׳ המקו׳ לעמוד אותן לצאת למעשה והאדם לא היה רשות לשום דבר J; שהיה לו רשות במאמר המקום לעזור אותן לצאת למעשה והאדם לא היה רשות לשום דבר C; שהיה לו רשות לשום דבר ZL;
    3. המשתמשות] המשמשות ZL; מיניהם] מעשיהם ZL;
    4. התנינים הגדולים] ה התני׳ גדו׳ D; הגדולים וג׳ CV; התניני׳ B; התנינים הגדולי׳ J;
    6. האדמה] האד׳ L; האדמ׳ BD; כל חית השדה ואת כל עוף השמים] חית הארץ ואת כל עוף השמים BV; חית השדה Z; כל חיית הארץ וגו׳ D; כל חיית השדה L; כל חית הארץ וג׳ C;
    1. ונמצא] ונמצאו JBCD; שרצי] ששרצי Z; והדומים] ודומים B; והדומ׳ LD; והדומה JCV; להם לבדם] לבד הן B; להם לבדהן JD; להן לבדהן C; להן לבדם V; נשלמה] נשלמ׳ D; נשלמו ZL; נזכר] נזכרה B; חלקם] חלקים L;
    2. וחית] וחיות Z; וחיית LD; וכל העוף] והעוף וכל BD; והעוף ZL; יתירה] יתיר D; יתרה B; נשלמה] נשלמ׳ D; נשלמה LV; נשלמו Z; צורתן] יצירתן B; צורתו L; צורתם C; ויצירה] ועשייה B;
    3. בעלי חיים נשלמה צורתו] בע״ח נשלמה צורתו B; בעלי חיי׳ נשלמ׳ צורתן D; נמצאת] נמצא ZL; בבריאה] בריאה BD; האדם ואמצעיתו ביצירה דכתיב ויצר ה׳ אלהים את האדם] את האדם ואמצעי׳ ביצירה וייצ׳ יו׳ אלהי׳ את האדם D; האדם בצלמו, ואמצעיתו ביצירה ככת׳ וייצר יי׳ אלים את האדם V; האדם ואמצעיתו ביצירה ככת׳ וייצר יי׳ אלהים את האדם C; האדם ואמצעיתו יצירה שנ׳ וייצר יי׳ אלהים את האדם B; האדם, ואמצעיתו ביצירה בדכתי׳ וייצר ה׳ אלקי׳ את האדם J; האדם L;
    4. ותחלת המחשבה הטהורה] ותחיל׳ המחשב׳ הטהור׳ D; בבריאה] בבריאתו BD; באמירה] הייתה האמירה J; הית׳ אמי׳ D; היתה באמירה BC; להעשות] להיעשות L;
    5. בתחלתו] בתחלה ZLJC; נעשה אדם] נעש׳ אדם J; נעשה אד׳ L; נעשה אדם בצלמנו C; נעשה אדם BD;
    1. ובחתימה] ובחתימת׳׳ D; ובחתימתו היתה במעשה J; ובתחלה L;
    2. זכר ונקיבה עשה אותם] בדמות אלהים עשה אותו Z; זכר ונקבה עשה אותם JB; זכר ונקיב׳ עשה אותם D;
    3. ומוסיף עליהם] והוסיף עליה BD; ומוסיף עליה׳ J; ומוסיף עליהן Z; נשמת חיים] נש״ח B; נשמת חיי׳ D; רוח חיים L; וזה לך הפרש שני שהאדם מכובד בו על כל הנמצאים תחת השמש] האדם מכובד בו על כל הנמצא תחת השמש. וזה לך הפרש שני Z; וזה לך הפרש השני שהאדם מכובד בו על כל הנמצאים תחת השמש C; וזה לך הפרש שני האדם מכובד בו על כל הנמצא תחת השמש L; וזה לך הפרש שני שהאדם בו מכוב׳ על כל הנמצאי׳ תחת השמש D;
    4. ורדו] וירדו ZL; ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ] ובעוף השמים ובבהמ׳ ובכל הארץ LB; ובעוף השמים ובכל הארץ C; ובעוף וג׳ ובבהמה ובכל הארץ J; ובעוף וג׳ D;
    5. סדר] כל סדר Z; היום החמישי] היום BD; הים החמישי C;
    6. ואחר כן] ואחריהם V; ואחריהן JC; ואחריכן L; אחריהם] אחריהן LJC; ואח״כ עוף הנבראי׳ בו ביום ואח״כ D; ואחרי כן העוף הנבראי׳ בו ביום ואח״כ B; ובסוף הבהמה] בסוף הבהמה B; ובסוף הבהמ׳ D;
    7. בכל] כלל ZL; לו] עליו L; שהוא] כי הוא B; מושל] מושלט V;
    1. מעלה] מעלה גדול׳ D; עליהם מעלה גדולה B;
    2. אומה אחת מבני אדם] אומה א׳ מבני אדם L; מבני אדם V; מבני האדם אומ׳ אחת D; מבני האדם אומה אחת B; מבני האדמה אומה אחת J; בני אדם] אדם ZL; בני האדם C;
    3. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו] בראתיו יצרתיו וג׳ D; יצרתיו אף עשיתיו C;
    4. בריאה ויצירה ועשייה] בריא׳ ויצי׳ ועשיי׳ D; בריאה ויצירה עשיה V; הבריאה והיצירה והעשייה B; ובריאה יצירה ועשיה JC; האדם] אדם JCDV; פרשנו למעלה] ביארנו B; פירשנו למעל׳ D; פירשנו למעלה J; פירשנו LC; פרשנו Z;
    5. הנקרא בשמו] בשמו הזה D; בשמו B; והנעשה לכבודו] והנעש׳ לכבודו B; והנעשה לכבודי׳ וג׳ D; לכבודו L;
    6. הדורש אותו] הדורש L; הסדר הזה] הסדר ZLC;
    1. ועשיתיו] אף עשיתיו V;
    2. האומה הקרואה] האומ׳ הקרואה D; האומה הקורא ZLV; אותה כי אם בישראל] אות׳ כ״א ישר׳ D; אותה כי אם ישראל LJC; אל תירא כי גאלתיך קראתי] אל תירא כי גאלתיו קראתי L; קראתי D;
    3. בראם ויצרם] בראם ויוצרם C; יצרם ובראם V; וקרא אותם בשמם] וקרא אותם בשמו ZL; וקראם בשמו BD; וקראם בשמם J; יתעלה וישתבח קורא אותם] יתברך וישתבח קורא אותם LV; קורא אותם JBD; בשמם] בשמו Z;
    4. היום להיות לך לאלהים] היום להיות לך לאלהי׳ D; היום להיות לך לאלים V; היום J; נעשה ונשמע] נעש׳ ונשמ׳ D; נעש׳ ונשמע L; נעשה Z;
    5. היום להיות לו לעם סגולה] היום להיות לו לאלהים L; היום להיות לו לעם BCDV; היום J;
    6. שבח] השבח J; תושבחא V; תושבתה LC; להם שבח] שבח V;
    1. ויעלה] והעלה J; ועלה BD; בידינו] זה בידך ZL; ראויות] וראיות JC; מן D; הם] הוא BD; בשמו הקדוש הברואה] בשמו הקדוש הברוא׳ לכבודו D; בשמו הקדוש שנבראת לכבודו B; קדוש׳ בשמו ברואה L; קדושהב רואה לשמו Z;
    2. הארץ] כל הארץ BD; ועשה אותם בחכמתו] ועשאם בחכמ׳ D; ועשאם בחכמתו B;
    3. בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך] בחכמ׳ עשית׳ וג׳ D; בחכמה עשית מלאה ה״ק B; בחכמה עשית מלאה הארץ קנייניך J;
    4. בדברו. כדכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וישראל] בדברו ככתו׳ בדבר יי׳ שמים נעשה וברוח פיו כל צבאם וישראל C; בדברו עשאם כדכת׳ בדבר יי׳ שמים נעשו וברוח פיו כ״צ. וישראל B; בדברו עשאם כדכתי׳ בדבר ה׳ שמי׳ נעשו וג׳ D; בדברו. ככת׳ בדבר יי׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וישראל V; בדברו. ככתו׳ בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וישרא׳ J; וישר׳ L; בראם] יצרם בראם D;
    5. ברואים ויצורים] ברואי׳ ויצורי׳ D; ברואים Z; בריאים L; כי א״כ ישראל] א״כ ישר׳ D; זולתי ישראל B; כי א״כ ישרא׳ J;
    6. וראו כל עמי הארץ כי שם יי׳ נקרא עליך ויראו ממך ונמצאו] ונמצא מן הכתוב Z; וראו כל עמי הארץ וגו׳ ונמצאו מן הכתוב הזה C; וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך וג׳ D; וראו כל עמי הארץ כי שם יי׳ נקרא עליך וגומ׳ B; וראו כל עמי הארץ כי שם יי׳ נקרא עליך ונמצא מן הכתו׳ L; וראו כל עמי הארץ כל שם ה׳ נקרא עליך וג׳ ונמצאו J; מעמד הר סיני] במעמד הר סיני B; מעמד סיני L; גאלתיך קראתי בשמך לי אתה] גאלתי׳ וג׳ D;
    7. מבטיח] מבטיחו V; שאין ישראל יראים] יראים L; לישראל שלא יהיו יריאים Z; שאי׳ ישר׳ ייר׳ D; שאין ישרא׳ יריאים J; שאין ישראל יראין B; משום דבר בעולם בעת הגאולה] משו׳ דבר שבעול׳ בעת וג׳ D; משום דבר שבעולם בזמן הגאולה B; ויהיו ישראל מיראים] והם יהיו מיראין B; ויהיו ישר׳ מירא׳ D; ויהיו ישרא׳ מיראים J; ויהיו כל ישר׳ מיראים L; אדם והם לא יהיו יראין משום אדם] אדם אינם יראים מאדם ZV; אדם בתורה אינם יראים מאדם L; האד׳ על האדם ואי׳ מראי׳ משו׳ אדם D; ואדם בתורה JC;
    1. זה מעמד הר סיני אשר היה נראה ומפורסם לכל העולם, כי] זה מעמ׳ הר סיני אשר היה נראה ומפורסם לכל העולם, כי J; זה מעמד הר סיני אשר היה נרא׳ ומפורסם בכל העולם, כי D; זה מעמד הר סיני שהיה נראה ומפורסם לכל העולם, כי ZC; כי LB; יי׳ נקרא] ה׳ נקרא Z; שם ה׳ נקר׳ D; שם יי׳ נקרא BC; שם נקרא J; זו היא התורה הקדושה] זה היא התורה הקדושה CV; זה התור׳ הקדוש׳ L; זה התורה הקדושה J; זה תורה הקדושה Z; זו תור׳ הקדוש׳ D; הנתונה] הנתונ׳ בהר סיני ומפורסם D; שנתונה B; יראים בעבור התורה שנ׳] ירא׳ מ׳ שנ׳ D; יראים בעבו׳ התורה שנ׳ L; יראים בעבור התורה שנ׳ C; יראים מהם כדכתי׳ B; יריאם שנ׳ J; יריאם שנא׳ V;
    3. בשמך לי אתה] בשמך לי את׳ D; בשמך B; שאמרתי] קראתי בשמך שאמרתי ZLJCDV; הקרוא בשמו מצוה הוא לשמוע] הקורא בשמו מצוה הוא לשמוע J; הקורא בשמו מצוו׳ לשמוע D; הקורא בשמי מצוה לשמוע B; הקרוי בשמו מצוה הוא לשמוע ZL; ואמר לי אתה] ואמ׳ לי אתה JBCD; ויאמ׳ לי אתה L; כלומר לי אתה מייחד] כלו׳ לי אתה מייחד L; לי אתה כלומ׳ לי אתה מיחד C; לי אתה מיחד JV; לי בשמי אתה מיחד BD;
    2. ותמצא המעלה הגדולה לישראל] ותמצא הגדולה כל ישראל L; ותמצא המעל׳ הגדול׳ לישר׳ D; ותמצא המעלה הגדולה וישרא׳ J; ותמצא המעלה הגדולה לישראל B;
    3. קורא להם בשמו והוא ייחוד] היה קורא להם בשמם היא ייחוד C; קורא בשמם והוא ייחוד L; קורא להם בשמו והוא יחוד JBD; היא משאר] משאר ZL;
    4. ראוים אנו להאמין ולהודות] להאמין ולהתודות C; להודות ולהאמין J; ראויי׳ אנו להאמין ולהודות D; ראויים ZL; וירחמהו] וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח B;
    5. ומביאים] ומביאי׳ D; ומביאין B; ונביא Z; מביאים LJ; כאשר] אשר V; בדברינו] בדברי D; בדברים L; הראשונים] הראשוני׳ בע״ה D; הראשונים בעזרת אל׳ C; הראשונים הע״ה LB;

Preparation of this edition was funded by the Presidential Fellowship of Bar Ilan University and the Israel Science Foundation, Research Grant #622/22: "Samuel Ibn Tibbon's Explanation of Foreign Terms and the Foundations of Philosophy in Hebrew," Principle Investigator: Prof. Yehuda Halper.