Samuel Ibn Tibbon, Explanation of Some Terms

Appended to Samuel Ibn Tibbon's translation of Moses Maimonides' Treatise on Resurrection

According to Vatican, Vatican Library, Ms. Neofiti 11, fol. 225r-227v

Edited by Katharina Hillmann and Yehuda Halper


  1. 1 את זה מצאתי שעשה המעתיק בסוף מאמר תחיית המתים ממלות הזרות הצריכות באור סדרם על סדר אלף בית.2  3  4  

  2. 5 תחלתם באות הדלת מדברים שם כת מתחכמים שקמו בישמעאלים לחלוק על הפילוסופים על המציאות6 והנה פורש בפרק ע״ב מן החלק הראשון ממאמר מורה הנבוכים .

  3. 7 אות ההא . הורס. יגדר פן יהרסו אל ״׳ לראות . 8 ענינו ההכנס במקום שאין ראוי לו להכנס או שיתחיל להכנס קודם העת שראוי לו שהוא כהורס גדר . 9 וכן כל מי שיתחיל בדבר שאין ראוי לו להתחיל או יתחיל קודם שראוי לו להתחיל בלא התישבות ובלא סדר יקרא הורס. 10 יהיה הדבר ההוא למוד או דבור או תשובה על דברי אחר כלומר אם ילמד מה שאין ראוי לו ללמד או שילמד דבר קודם העת שהוא ראוי ללמדו כמו שילמד חכמת האלהות קודם חכמת הלמודים וחכמת הטבע ושאר מה שצריך ללמוד לפניה. 11 וכן מי שישיב על דברי אדם קודם שיתבונן ויתישב בהם ובעניניהם ויבינם הבנה טובה, וכן מי שידבר במקום שאין ראוי לו לדבר כל אחד מאלו יקרא הורס ומעשהו הוא הריסה 12 ויגזור ממנה כל פעולה יהרס יהרסו וכיוצא בו.

  4. 13 אות החית. נחלצנו . גזרו מנחלץ חושים שרוצה בו נחגר חלצינו להלחם בכח14 ובזריזות כי הרוצה לעשות דבר מהדברים בכח ובזריזות וכל שכן כשיהיה הדבר ההוא קשה וגדול יחגור חלציו. 15 ושמתיו במקום מלה שתורה על זה הענין בלשון הערב. 16 וכן אמרו כאשר נחלצנו למה שנחלצנו אליו וכ״ן רוצה בו כאשר התחזק והתאמץ לחבר החבורים ההם שחבר שהיה בלא ספק מלאכה גדולה.

  5. 17 אות היוד. התישבו. גזרותיו ממה שבלשון העם ישוב הדברים באמרם ישב הדברים ההם לחברו רוצים בו ישבם בלבם עד שלא יפקפק בהם18 כלומר שהם מובנים היטב אצלו וקבועים בלבו קביעות חזקה בדבר המיושב או האיש שהוא עומד על החזק שבענינים שיוכל לעמוד אינו קל להזדעזע. 19 כן אמרו התישבו בהם דעות זרות רוצה בו נקבעו בהם דעות זרות קביעות חזקה שיקשה להסירה כי הדעות הנמצאות באדם הם על שני דרכים האחד דעת חדשה שלא התחזקה בלבו ויקל לו להרחיקה ולהסירה מלבו . 20 והאחר דעת קבועה ומיושבת קדומה ומיושנת שיכבד לו להרחיקה או לא יוכל כלל וזאת תקרא דעת מיושבת. 21 ועל כן אמר על יוצאי מצרים שנתישבו בהם דעות זרות כי גדלו כל ימיהם עם חרטומי מצרים וחרשית שהיו כלם מאמינים בקדמות העולם כאשר הזכיר הרב במאמר הזה. 22 הם ואבותם גדלו על זה ועל כן החזיקו בדעות ההם הנתלות באמונת הקדמות מאד עד שהיה קשה להרחיקם מלבותם. 23 וזהו ענין התישבו בהם דעות זרות.

  6. 24 אות הכף. כדורים. כדור הוא גוף עגול ובערבי כורה ובלעז פילוטא וחכמי התשבורת כתבו גזרו.

  7. 25 אות הלמד. הלמודי. אחד ממיני החכמה יקרא למודית או הרגילות. 26 שתי המלות ענין אחד והוא שכולל חכמת החשבון והשעור ותכונת הגלגלים וכל תולדותיהם.

  8. 27 אות המם. מומר. הסתפקתי בהעתקת המלה ההיא הערבית ובקריאתה והעתקתיה על שני פנים . 28 האחד מי שיש לו שכל שיהיה בו שנוי ויהיה ענינו על זה הדרך היחשב מי שיש לו שכל שיהיה שנוי טבעים בימות המשיח 29 וכנוי בו שב אל זמן המשיח שעליו הדברים. והשני שיהיה בו מומר כנוי בו שב אל השכל ומומר על האדם30 כלומ׳ שיהיה שכלו תמורתו ויעמד במקומו כשיפסד הוא ויכלה כבר באר הרב בספר המדע ובמורה הנבוכים כי הנפש הנשארת מן האדם היא הדעת והשכל. 31 ובעבור שהיו דבריו בכאן על תחיית המתים ועל העולם הבא קרא הקריאה הזאת התראו אתם קהל ישראל מי שיש לו שכל שיהיה מומר אחר שכלל בקריאתו בקריאותו קהל ישראל פרט מהם המשכילים והחכמים 32 אשר ישארו נפשותם כלומ׳ שכליהם ודעתם אם כן גופם הכלה הוא מומר בשכל הקיים העומד וכאלו השכל הנשאר תמורת הגוף. 33 זהו אחד מן הענינים שעלו בדעתי בדברים ההם.

  9. 34 אות הסמך. ספק גזרותיו מספק וספקא לשון רבותי ז״ל . 35 וכשאומ׳ ספק בדבר כך ארצה בו נכנס לו ספק בדבר ההוא. 36 וכן ספקו מספקים וכיוצא בהם ופעמים ארצה בו ישים ספק בדבר הכל לפי ענינו . 37 ויש בשרש הזה ענין ששמתי בו גם במאמר הזה ספק שהוא מענין די נגזר מאמרו 38 ובילדי נכרים ישפיקו כלומ׳ די להם בילדי ולא בא בפסוק רק בשין39 אבל רבותי׳ שמשו בו בסמך ואגזור ממנו הסתפקות ומסתפק וכיוצא בן .

  10. 40 אות העין. יעבו. גזרותיו מעבה שהוא כנגד דק בלשונו ובניתי ממנו פעולה מתעברת ואם לא מצאתיה. 41 מעוקבים. מעקב. גוף מרבע שארכו ורחבו וקומתו שוים ובערבי מסעב וגדרו ידוע לחכמי התשבורת.

  11. 42 אות הפא. פרוש . זאת המלה והנגזר ממנה היא נפעלת מאד בזה המאמר שמתיה במקום מלה ערבית שלא מצאתי כיוצא בה בלשוננו 43 והיא מלה שמורה על שיפורש בדבר מה שלא יראה מפשוטו כמו שנפרש הוי כל צמא לכו למים שרוצה בו מי שאין לו חכמה . 44 וכן כל המלות ההם שמורות על הגשמת השם כירד ועלה וישב ושמע וראה וחרד והתנחם שפרשם הרב שלא כפשוטם וכפרשו וגר זאב עם כבש שיגורו הרשעים שנמשלים לזאב כלומ׳ שהם מזיקים בני אדם כזאב שטורף ומזיק החיות עם הצדיקים שהם ככבש שאינו מזיק. 45 כיוצא בדברים אלו הוא שאשים בו פרוש ופרושים ומה שנגזר יפרש יפורש מפרשים כיוצא בו .

  12. 46 אות הצדי . צאבה. שם כת מן המעינים הקדומים והיו אומרים בקדמות העולם והיו להם דעות זרות אחרות47 כבר ספר עליהם הרב בזה המאמר ובמקומות אחרים .

  13. 48 ציור. זאת המלה שחדשתיה גזרתיה ממלת הערבי שהיא תצור וכמדומה לי שחדשוה הפילוסופים גם כן ושמות על ענין בלתי מה שיבינו ממנה ההמון כי נראה לי שלא ישימוה ההמון כי נראה לי שלא ישימוה ההמון רק על צורה יקראו הצורות מצור . 49 וכן נראה שהוא בלשוננו גם כן ויצר אותו בחרטו. ורבותי׳ ז״ל שמשו בו הרבה. 50 ואמנם הפלוסופים ישימו זאת המלה על הבנת הדבר על אמתתו והוא מפעל הכח המשכיל מכחות הנפש כי פעמים יחשב אדם על דבר שהוא בענין מן הענינים שלא על אמתתו ויקרא מחשבה לא ציור. 51 וכן יראה כי פעמים רבות דבר שאי אפשר כמו שידמה סוס בארבע כנפים ובארבע רגלים יעוף כנשר וירוץ כצבי ואז יקרא דמיון. 52 אבל מי שישכיל שגוף השמש כדורי או שהארץ עומדת והשמים מתנועעים בסבוב וכיוצא בזה זה יקרא בערבי תצור אצל הפילוסופים והעתקתיו53 אני ציור עורתי ממנו מציר יציר וכיוצא בו ואינו רחוק אצלי שהשאלות והפילוסופים מלשון ההמון54 כי מי שישכל הדבר על אמתתו הוא כאלו צורת הדבר ההוא בין עיניו ובלבו .

  14. 55 אות השין. משנים . שם כת מאמינים בשני אלהות אחד טוב ואחד רע. 56 כבר זכרם הרב במורה הנבוכים .


    15. השם ישכילנו ויורנו בדרך אור נלך.

 

א - Parma, Italy, The Palatina Library, Cod. Parm. 2303

ב - London, UK, British Library, Add. Ms. 26976

ה - Hamburg, Germany, The Hamburg State and University Library Carl von Ossietzky, Cod. Heb. 70, fol. 217v (Fragmentary. Text from 11:3 on)

ו - Vatican, Vatican Library, Ms. ebr. 421

ו* - Vatican, Vatican Library, Ms. ebr. 421 - corrigenda

מ - New York, USA, Jewish Theological Seminary of America, Ms. 2253 (Fragmentary. Text stops after 3.3.)

מ* - New York, USA, Jewish Theological Seminary of America, Ms. 2253 - corrigenda

נ - New York, USA, Jewish Theological Seminary of America, Ms. 2500

פ - Finkel's Printed Text in PAAJR 9

ף - Vatican, Vatican Library, Ms. Neofiti 11

ף* - Vatican, Vatican Library, Ms. Neofiti 11 - corrigenda

    1. אמר שמואל בן יהודה בן תבון הנה הודעתי בפתיחת העתקתי למאמר למורה הנבוכים א; אמר שמואל בן תבון הנה הודעתי בפתיחת העתקתי למאמר מורה הנבוכים בונפ; אמר שמואל בן תבון הנה הודעתי אשר בתחלת העתקתי למאמר מורה הנבוכי׳ מ; אמר שמואל בן תבון הנה הודעתי בפתיחת העתקתי למאמר מורה הנבוכים ס;
    2. כי לא ימלטו המעתיקי' מלשון הגרי אל לשון עברי מהביא בהעתקתם מלות זרות א; כי לא ימלטו המעתיקים מלשון הגרי אל לשון עברי מהביא בהעתקתם מלות נכריות זרות בוס; כי לא ימלטו המעתיקים מלשון הגרי ללשון העברי מהביא בהעתקתם מלות נכריות זרות נ; כי לא ימלטו המעתיקים מלשון הגרי ללשון עברי מהביא בהעתקתם מלות נכריות זרות מפ;
    3. וכל שכן אם יהיה המועתק ספר מספרי החכמות המופתיות או ספר שיהיו בו קצת דבריהם א; וכל שכן אם יהיה המועתק ספר מספרי החכמות המופתיות או ספר שיהיה בו קצת דבריהם בונמפס;
    4. לכן ראיתי לבאר את אשר בא מהמילות ההם הצריכות ביאור במאמר ולסדרם על סדר אלף בית בשאר העתקתי א; לכן ראיתי לבאר את אשר בא מהמלות ההם הצריכות באור במאמ׳ הזה ולסדרם על סדר אלף בית כאשר עשיתי בשאר העתקותי ב; לכן ראיתי לבאר ההם את אשר בא הצריכות ביאור במאמר הזה ולסדרם על סדר אלף בית כאשר עשיתי בשאר העתקותי ו; לכן ראיתי לבאר את אשר בא מהמלות ההם הצריכות ביאור במאמר הזה ולסדרם על סדר אלף בית כאשר עשיתי בשאר העתקותי נמפ; לכן ראיתי לבאר את אשר בא מהמלות ההם הצריכות באור במאמר הזה ולסדרם על סדר אלף בית כאשר עשיתי בשאר העתקותי ס;
    1. תחלתם] תחלתה מנ; באות הדלת] באור הדלת א; באות בפנס; מדברים] מדבריהם א; מהמדברי׳ ב; מהמדברים פנס; מתחכמים] המתחכמי׳ בנ; המתחכמים ממתחכמים ס; המתחכמים פ; ממתחכמים מ; מן המתחכמים ו; שמתחכמים א; בישמעאלים] בישמעאלי׳ במנא; לחלוק] לחלק בפנס; הפילוסופים] הפילוסו׳ מ; הפילוסופי׳ בו; הפלוסופי׳ נ; על] גם על בפמסאו
    2. פורש] פירש פמ*נא; פרש בס; ממאמר] ממאמ׳ ב; מורה] מור׳ נ; הנבוכים] הנבוכי׳ בנ
    1. יגדר] יגזור מ; נגזר בפנסאו; פן] מן פן בפמנסאו; לראות] לראות ונפל ממנו רב פנ
    2. ענינו] עניינו ו; שאין ראוי] ראוי מ; שאין הראוי מ*; להכנס או שיתחיל להכנס קודם העת שראוי לו] להכניס ו; להכנס או שיבהל להכנס קודם העת שראוי לו להכנס קודם העת שראוי לו לכנס, בס; להכנס או שיבהל ליכנס קודם העת שראוי לו להכנס, פנ; להכנס שיתחיל בדבר שאין ראוי לו להכנס או שיבהל להכנס קודם העת שראוי לו להכנס, א; לכנס, או שנבהל קודם העת שראוי לו להכנס, מ; שהוא כהורס גדר] שהוא יגדר ו
    3. יתחיל] יתחיל בו בפמנסו; שראוי לו] שראוי ו; התישבות] היתושבות א; סדר] הורס א
    4. דבור] דיבור ו; תשובה על דברי אחר כלומר אם ילמד מה שאין ראוי לו ללמד או שילמד דבר קודם העת] תשובה על דברי אחר כלומ׳ אם ילמד מה שאין ראוי לו ללמוד או שילמד דבר קודם העת נ; תשובה על דברי אחר כלומ׳ אם ילמד מה שאין ראוי ללמוד או שילמד דבר העת ב; תשובה על דברי אחר כלומר אם ילמד מה שאין ראוי ללמוד או שילמד דבר קודם העת פ; תשובה על דברי אחר כלומר אם ילמד מה שראוי לו ללמוד או שילמוד דבר קודם העת ו; תשובה על דברי אחר כמו כלומר אם ילמד מה שאין ראוי לו ללמוד או שילמד דבר העת ס; תשובת העת א; ללמדו] ללומדו ו; כמו] כמי בפנסאו; שילמד] שילמוד ו; חכמת] חכמות ו; חכמית א; האלהות] אלהית א; האלקות ב; חכמת] חכמ׳ נ; הלמודים] הלמודי׳ ב; תלמודים א; ללמוד] ללמד בסא
    5. וכן] וכן מי שידבר במקום שאין ראוי לו לדבר או יקודם שראוי לו לדבר. וכן נ; וכן מי שידבר במקום שאין ראוי לו לדבר או קודם שראוי לו לדבר. וכן פ; שיתבונן ויתישב] שיתבונן א; בהם] בהן ו; ובעניניהם] ובעינייניה׳ א; ובענייניהם ו; הבנה טובה, וכן מי שידבר במקום שאין ראוי לו לדבר] הבנה טובה, וכן מי שידבר במקום שאין לו לדבר ו; הבנה טובה, וכן מי שידבר במקום שאין ראוי לו לדבר או קודם שראוי לו לדבר בס; הבנה טובה, וכן מי שידבר לבמקום לו לדבר או קודם שראוי לו לדבר א; הבנה טובה. פנ
    6. פעולה] פעלה בפנ; יהרסו] יהרסנו א
    1. נחלצנו] נחלצו ו; גזרו] גזרותיו ו; גזרתיו בפנסא; מנחלץ] מן נחלץ בפנסו; חושים] חושי׳ ב; נחגר] נחגור בפנסאו
    2. ובזריזות כי הרוצה לעשות דבר מהדברים בכח ובזריזות] ובזריזות כי הרוצה לעשות דבר מהדברי׳ בכח ובזריזות נ; ובזריזות ב; וכל שכן] וכ״ש נ; הדבר ההוא] הדבר א; וגדול] גדול א; יחגור] יחגר בפנס
    3. ושמתיו במקום] ושמתיו א; מלה] מילה א; שתורה] שהורה א; הענין] העניין א; הערב] ערב בפנס
    4. למה] במה בנס; מה פ; וכ״ן רוצה] וכו׳ רוצה בפס; רוצה א; החבורים] בחבורים ו*; החבורי׳ ב; החיבורים א; המחוברים ו; שחבר] שחיבר א
    1. גזרותיו] גזרתיו בפנסא; ממה שבלשון] במה שבלשון בפהנ; שבלשון א; הדברים] הדברי׳ ב; ישב] ישוב א; הדברים] הדברי׳ בנ; בלבם] בלבו בפנסאו
    2. כלומר] כלו׳ ו; ר״ל בפנס; בדבר] כדבר בפנסו; עומד] יושב שהוא עומד בפנסאו
    3. זרות רוצה בו נקבעו בהם דעות זרות] זרות או; להסירה] לחסרה בפנס; שני] ב׳ ב; דרכים] דברי׳ ב; חדשה] דשה בנס; ויקל לו להרחיקה ולהסירה מלבו] ויקל לו ל-[\\לא קריא\\] ס; ויקלקלו להרחיקה ולהסירה מלבו א
    4. והאחר דעת קבועה] [\\לא קריא\\]] דעת קבועה ס; ומיושבת קדומה ומיושנת] ומיושבת קדומה ומיושבת ו; ומיושבת א; או] אבל בפנס
    5. אמר] אמ׳ נס; בהם] בהן א; וחרשית] וחרשיה בפנסאו
    6. הם ואבותם] ואבותם א; בדעות ההם] בדיעות א; שהיה] שיהיה בפנס
    7. וזהו] זה א; זהו בפנסו; התישבו בהם] התישבות בפנס
    1. ובערבי] בערבי ו; כורה] כונרה בפנס; פילוטא] פילוטה בס; התשבורת כתבו] התשבורת כדבר ב; התשבורת כתבן א; התשבורת פנ; התשובות כתבו ו
    1. החכמה] החכמ׳ נ; החכמות פ; למודית] לימודיות פנ; למודי או; למודיות בס; הרגילות] הרגלי או; הרגליות בפנס
    2. המלות] מלות בפס; שכולל] המין שכולל או; מין שכולל בפנס
    1. ובקריאתה והעתקתיה] והעתקתיה בפנסאו
    2. שנוי ויהיה ענינו על זה הדרך היחשב מי שיש לו שכל שיהיה שנוי] שינוי ויהיה עניינה על זה הדרך היחשב מי שיש לו שכל שיהיה שינוי א; שינוי ויהיה ענינו על זה הדרך היחשב מי שיש לו שכל שיהיה שנוי ס; שינוי פנ; שנוי ויהיה עניינו על זה הדרך היחשב מי שיש לו שכל שיהיה בו שנוי ו; טבעים] טבעי׳ ב; טבעים בו א; בימות] לימות בפנס; המשיח] השמי׳ ב; השמים ס
    3. וכנוי בו שב אל זמן המשיח שעליו הדברים. והשני שיהיה בו מומר כנוי בו שב אל השכל ומומר על האדם] והכנוי בו שב אל השכל ומומר אל האדם בס; וכינוי בו שב אל זמן המשיח שעליו הדברים. והשני שיהיה בו מומר כנוי בו שב אל השכל ומומר על האדם א; וכנוי בו שב אל זמן המשיח שעליו הדברים. והשני שיהיה בו מומר כנוי בו שב אל זמן השכל ומומר על האדם ו; וכנוי בו שב אל זמן המשיח שעליו הדברים. והשני שיהיה בו מומר כנוי שב אל השכל ומומר אל האדם פנ
    4. כלומ׳] כלו׳ ו; כלומר א; ר״ל בפנס; ויעמד] ויעמוד ו; במקומו] במקרה בפנס; כבר] וכבר בפנס; באר] ביאר או; המדע] מדע א; ובמורה] ובמור׳ נ; הנבוכים] הנכובי׳ ב; הדעת] הדיעה א; הדעה ו
    5. שהיו] שיהיו ו; קרא] קורא א; לו] בו ו; שיהיה] בו ב; שיהיה בו פנסא; שיש בו ו; שכלל] שבכלל א; בקריאתו בקריאותו] בהם אותו ו; שבקריאתו א; המשכילים והחכמים] החכמה המשכילים ו; החכמים והמשכילים ו*; המשכילי׳ והחכמי׳ ב; המשכילים והחכמי׳ נ
    6. ודעתם] ודעותם או; אם כן] א״כ בפנ; גופם] גופותם או; הנשאר] ישאר בפנס
    7. מן הענינים] מהענינים פ; מן הענייני׳ א; מן העניינים ו; מן העניני׳ ב; שעלו בדעתי] שעלו בדעתו ו*; שעלו א
    1. גזרותיו] גזרותיו ו*; גזרתיו בפנסאו; וספקא] וספיקא א; ספקא פנ; רבותי ז״ל] רבו׳ ז״ל פנ; רבותי׳ ו; רבותינו ז״ל א; רז״ל ב
    2. וכשאומ׳] וכשאומר פנסו; וכשאמ׳ א; כך] כן א; ארצה] אתה א; נכנס] ונכנס א; ההוא] כך ארצה בו נכנס לו ספק בדבר ההוא ס
    3. ספקו] ספוקי פ; מספקים] או מסופקים א; או מספקים ו; מספקי בפנס; ישים ספק] ספק א; בדבר] בדברי בפנס; הכל] הכלל ו
    4. בשרש] בשורש ו; הזה] זה א; ששמתי בו גם במאמר הזה ספק שהוא מענין די נגזר מאמרו] אחר ששמעתי בו במאמר הזה יספק שהוא ענין נגזר מן ס; שמשתי בו גם במאמר הזה ספק שהוא מענין די נגזר מן ו; ששמתי בו במאמ׳ הזה יספק שהוא ענין נגזר מן ב; ששמתי בו במאמר הזה יספק שהוא ענין נגזר מן פנ; ששמתי בו ספק שהוא מעניין ד׳ א
    5. כלומ׳] כלו׳ ו; ר״ל בפנס; בילדי] בילדי הנכרי׳ ב; בילדי נכרי׳ א; בילדי נכרים פנסו; רק] אלא א
    6. רבותי׳] רבו׳ ז״ל פנ; רבותי׳ ז״ל סו; רבותינו ז״ל א; רז״ל ב; שמשו בו] שמשו ו; בסמך] בסמ״ך פ; ואגזור] ונגזר בפנס; הסתפקות] ההסתפקות פנא; בן] בהם ו; בו בפנסא
    10. = 11 ו;
    1. גזרותיו] גזרתיו בפס; בלשונו] בלשונינו בפנ; בלשוננו ס; פעולה] פעלה בס
    2. מעוקבים] מעקבים בפנס; מרבע] מרובע בפנס; מסעב] מוכעב פ; מוסעב בנס
    11. = 10 ו;
    1. פרוש] פי׳ ב; פירוש פנסאו; זאת] זו בס; והנגזר] הנגזר בפנס; בה בלשוננו] בלשוננו ו
    2. למים] למי׳ ב; שרוצה בו] שרצו א; חכמה] חכמה ילך לקנות חכמה בפנאו
    3. המלות] מלות א; שמורות] המורות הא; הגשמת] גשמות ה; הגשמות או; וחרד] וחרה פהנאו; חרר ב; שפרשם] שפירשם א; הרב שלא כפשוטם וכפרשו] הרב ז״ל שלא כפשטם וכפרשו ו; הרב שלא כפשוטם ויפרשו בפנסא; הרשעים] הרשעי׳ בהנ; שנמשלים] הנמשלי׳ ה; שנמשלי׳ בנ; לזאב] לכזאב ה; כלומ׳] כלו׳ הו; ר״ל בפנס
    4. אלו] האלו פנ; פרוש] פי׳ בה; פירוש או; ופרושים] ופירו׳י ב; ופירושים פהנסו; שנגזר] שנגזר ממנו הא; יפורש] מפורש ה; בו] בזה או
    1. שם כת] כת ו; מן המעינים] המעיינים א; מן המעייני׳ ב; מן המעיינים פנסו; מן הענינים ה; הקדומים] הקדומי׳ ב; הקודמים האו; זרות אחרות] זרות דעות אחרות בפהנסו; זרות א
    2. כבר] וכבר ו
    1. זאת] זו בפנס; המלה שחדשתיה] המלה חדשתיה ה; המלה שחדשתיה ו; המלה א; תצור] תיצוור ו; תצור ה; תציר בפנסא; שחדשוה] לחדשוה פנא; ושמות] ושמוה בפנסאו; בלתי מה] מה א; ההמון כי נראה לי שלא ישימוה ההמון] ההמון כי ה; ההמון בפנסאו; צורה] עניין צורה א; ענין צורה בפהנסו; יקראו] יקראו עושה פהנסאו; יקראות עושה ב; הצורות] הצורה פ; מצור] מצואר ו; מצויר הא; מצייר בפנס
    2. בחרטו] בחרט בפנסאו; בו] בה פנ
    3. הבנת] הבאת בפנסו; מפעל הכח] מכח הפעל א; מפועל הכח בפנסו; יחשב] יחשוב פנ; בענין מן הענינים] בעניינים א; בענין מן העינינים פ; בענין מן העניינים ו; בענין מן העניני׳ בנ; בענין מן הענינים ה
    4. וכן יראה] וכן ו; כי פעמים] פעמי׳ בנ; פעמים פהסאו; רבות] דבר א; דבר שאי אפשר] דבר שאי איפש׳ ה; ידמה שאי איפשר ו; שאי איפשר ס; שאי אפשר בפנא; סוס] כוס ו; בארבע] ד׳ בפנס; כנפים] כנפי׳ ב; ובארבע] וד׳ בפנס; ואז] וזה הא
    5. שישכיל] שיכיר ו; כדורי] כדור פנ; שהארץ עומדת] שהארץ ו; מתנועעים בסבוב] מתנועעים בפנו; בזה] בו פ; זה יקרא] יקרא בפנסו; תצור] תצואר ו
    6. עורתי] וגזרתי בפהנסאו; מציר] מצייר בפהנו; יציר] יצויר ב; יצייר פהנו; שהשאלות] שהשאילוהו בפהנסאו; והפילוסופים] הפילוסופי׳ והעתקתיו אני ציור ב; הפילוסופי׳ נ; הפילוסופים והעתקתיו אני ציור ס; הפילוסופים ה; הפלוסופים פאו
    7. מי] מהם בפנסו; אמתתו] אמתתן בפנא; כאלו] כלי א; ובלבו] ולבו הא
    1. אלהות] אלוהות ה; אלוקנו ב

Preparation of this edition was funded by the Israel Science Foundation, Research Grant #622/22: "Samuel Ibn Tibbon's Explanation of Foreign Terms and the Foundations of Philosophy in Hebrew," Principle Investigator: Prof. Yehuda Halper.