Averroes, Two Excerpts from the Middle Commentary on Aristotle's Metaphysics

1. ¹ נמצא לשופט דבור במה שאחר הטבע יספק בו אצל מאמרו ² ויאמר שלמה שהיה הפועל אמנם יתן לפעול דומה מה שבעצמו והתירו בהתר יותר טוב מזה ההתר אשר התירו בו בכאן ³ וזה שהוא אמר שם בסוף פרק אחד אמר בו החכם
   

2. ⁴ הנה מחוייב שלא ישכיל אלא עצמותו ירצה ההתחלה הראשונה ⁵ ולא ישיגהו בשלא ישכיל חסרון ⁶ כי הרבה מן ההעדרים יותר נכבדים מן הקנינים כי הוא שלא יראה דברים רבים טוב משיראה אותם
   

3. ⁷ וכבר יספק בהם ויאמר אם היה השכל ממנו אמנם יתפעל מזולתו בעצמות ר"ל שישיג זולתו בעצמות וישיג עצמותו במקרה ר"ל מצד מה שקרה לזולת שיהיה עצמותו הנה הראשון איך ישיג עצמותו בעצמות או במקרה ⁸ ונאמר שזה אמנם קרה לדברים אשר להם יסוד ואולם הדברים אשר אין יסוד להם הנה השכל בהם הוא המושכל בעצמו מכל הפנים ⁹ ולזה היו השכלים הנקיים מן החמר משיגים עצמותם בעצמות ובפרט השכל הראשון אחר שהיה אין במה שישכילהו הרכבה כלל ¹⁰ כי הוא אלו היה בו הרכבה היה עצמותו מתחלק אל היותר שלם ואל היותר חסר ולא יהיה עצמותו בתכלית מן השלמות ¹¹ וכאשר היה זה כן הנה אם כן אשר ישכיל תמיד בכל הזמן הוא דבר פשוט ואחד והוא עצמותו
   

4. ¹² ולזה לא נאמר בו שהוא שישכיל כל המושכלות פתאם ולא נאמר שהוא סבה בהם כמו שיאמר תמסטאוס לפי ¹³ שיהיה מה שיאמרהו מורכב ומתקדם על עצמותו ובזה גם כן ספק עמוק הוא שם המפרשים מתחלפים בזה הענין ¹⁴ וזה שאם היה שלא נשכיל אלא עצמותו לבד ושאר הנמצאות לא ישכילם בצד מן הצדדין הנה אם כן מה שישכילהו מעצמותו הוא סדר אחר וסדור שני זולת זה הסדור ¹⁵ וכאשר היה זה כן הנה עצמותו איננו סבה לזה הסדור המושכל ולא לזה הסדר אבל בכאן סדר אחר זולת זה הסדר וזה כלו מגונה וחלוף מה שהתבאר קודם ¹⁶ ואם אמרנו מה שישכיל מעצמותו הוא הסדר בעצמו התחייב שיהיו הנמצאות יותר קודמות ממנו בטבע ויותר שלמות על צד מה שיקדם המושכל ממנו השכל
   

5. ¹⁷ ואולי זה הספק יותר בשנניח שאשר ישכילהו מעצמותו הוא זה הסדר בצד מה ואיננו זה הסדר בצד אחר ¹⁸ הנה מה הם שני אלו הצדדים מי יתן ואדע ואיך הענין בזה
   

6. ¹⁹ ונאמר שאלו היה מה שישכילהו מעצמותו הוא זה הסדר היה עצמותו בעבור אלו הנמצאות כענין במה שישכילהו האומן ממלאכתו ²⁰ וכבר התבאר שהנמצאות בעבורו לא הוא בעבורם ²¹ ואלו היה הסדר הנמצא בכאן מושכל בשתוף השם עם הסדר הנמצא בעצמותו לא היה מה שישכילהו מעצמותו סבה לזה הסדר כלל ולא היה עלה לנמצאות הנה לא ישאר אלא שיהיה הסדר אשר בעצמותו מושכל עם הסדר בכאן בהתיחס וקדימה ואחור כענין בשם החום אשר יאמר על האש ועל הדברים החמים ובכלל בשאר העלות הנמצאות בזה העולם
   

7. ²² וכאשר היה זה כן הנה הסדר אשר בכאן עלול מאותו הסדר בהכרח וידוע בצד מה שהוא לו יותר שלם מן הצד אשר הוא בו נמצא לשאר הנמצאות ²³ הנה אם כן ישכיל הנמצאות בצד יותר שלם מן הצד אשר הם עליו נמצאים והנמצאות אמנם ישתדלו שיתדמו באותו הסדר ²⁴ אלא שאי אפשר בטבעם שיקנו ממנו אלא שעור מה ולהם בזה יתרון כפי הקרוב והרוחק במציאות ²⁵ הנה הוא אין אלוה אלא הוא ישכיל הנמצאות בצד יותר שלם וכל הנמצאות הם בצד יותר חסר ²⁶ הנה הוא היודע בנמצאות הידיעה השלמה אשר לא יודע מידיעתו משקל נמלה בשמים ובארץ ולא יותר קטן מזה ולא יותר גדול אלא בספר נבדל ישתבח אשר אין אלוה אלא הוא ²⁷ הנה לפי זה ראוי שיובן דעת ארסטו' בשכל הראשון שישיג הנמצאות כפי מה שהם עליו
   

8. ²⁸ מצאתי זה הדבור חדוש על האם
   

9. ²⁹ חדוש אחר לשופט עם זכרו ההתחלות וסדורם והוא מתחלף למה שאמרו בזה המקום בזה הספר ³⁰ וזה שהוא אמר בפירוש המאמר האחד עשר במה שאחר הטבע סוף פרק דבר בו החכם במספר ההתחלות וסדורם
   

10. ³¹ וראוי שתדע שזה המאמר אשר יאמר אותו ארסטו' במספר העצמים הוא אשר יעמד עליו המופת ובזה הענין בסדורם ³² ואולם שנגביל ונאמר שמניע גלגל כך בעבור מניע כך כמו מה שיהלך בו מנהג החדשים שיאמרו הנה הוא דבר לא יעמד עליו מופת
    

11. ³³ ואמנם הוא הלצה ³⁴ כי הוא אלו התאמת לנו שסדורם במהירות והרושם בהויה הוא כפי סדורם בגדלם ומקומותיהם ומעלתם חשבנו אותו הסדור בדרך מופתי ³⁵ ואולם אנחנו לא התבאר לנו זה מענינם עם שאנחנו נראה שאר הכוכבים הנבוכים והירח כאלו הם ילכו נכח מהלך השמש ובפרט נגה וכוכב ³⁶ וכבר זכרו זה המשוררים הקודמים מן היונים הנה מאין לנו שנאמר שתנועת השמש בעבור תנועת הכוכבים אשר למעלה מהם ³⁷ הנה אם כן מה שהוסיפו המתאחרים מהגבלת זה הענין הוא דבר לא יעמד עליו מופת ³⁸ ולזה נטה ממנו ארסטו' ³⁹ ובזה ראוי שיחשב שאמרם בהתחלה ראשונה שהוא בלתי מניע הגרם השמימיי התנועה היומית לא יעמד עליו מופת גם כן
    

12. ⁴⁰ וזה שהם החזיקו בזה כי זה העצם ר"ל הראשון בעבור שהיה בתכלית מן הפשיטות והאחדות כפי מה שהתבאר בזאת החכמה והאחד לא יסודר ממנו אלא ולא ישפע ממנו אלא אחד ומניע הגלגל בכללו ר"ל התנועה היומית יחוייב שיסודר ממנו שני דברים ⁴¹ אחד מהם נפש הגלגל והאחר מניע הגלגל אשר ימשך לו הנה המניע הגלגל בכללו אינו פשוט ולא אחד במוחלט הנה אם כן איננו הראשון
    

13. ⁴² והשתי ההקדמות כלם שיריות כוזבות ⁴³ וזה שאין בכאן סדור ולא שפע באמת אם לא שיאמר בשתוף השם אחר שהיו אלו ההתחלות אינם סבות פועלות אלא על דרך ההנעה לבד ⁴⁴ הנה הסדור והשפע על דרך החדוש אמנם יסודר בסבות הפועלות ⁴⁵ ואמנם יצדק עליהם החיוב והמציאות על צד מה שיאמר שהדבר אמנם חוייב ונמצא בעבור צורתו ונמצא בצורתו ⁴⁶ וכן הענין בגרמים השמימיים אמנם יצדק עליהם שהם נמצאים מפני אותם העצמים מצד שאותם העצמים התחלות להם מצד ההנעה והצורה והשלמות
    

14. ⁴⁷ וכאשר היה זה כן הנה לא ימנע בצורה הפשוטה שישלמו בה שני דברים ר"ל שתי שלמויות מתחלפות בציור בתוספת והחסרון והיותר רב מעלה והיותר פחות מעלה ⁴⁸ וזה כפי מה שבטבע כל אחד מהם שיצייר ממנה והיא בעצמותה אחת פשוטה כי היא אינה עלה מצד הציור לבד ר"ל שהמצוייר עלה לאשר יציירהו ⁴⁹ ומזה הצד יאמר בהם שאחד מהם נמצא בעבור האחר ומתחייב ממנו ועלול ממנו ⁵⁰ ובזה הצד יאמר שכל הגלגלים יתנועעו נמשכים בתנועה היומית לגלגל הראשון וזה בתשוקתם אל מה שישכילהו מן ההתחלה הראשונה ויתנועעו התנועה המיוחדת להם בתשוקתם אל מה שישכילוהו מן התחלותם המיוחדות בהם ⁵¹ והוא הסדור החלקי אשר יתנועע לצדו אותו הכוכב מזולת שישיג מזה רבוי בעצמות אותה ההתחלה ר"ל הראשונה עם רבוי המציירים לה ⁵² אחר שהיה כל אחד מהם יציירה במין מתחלף ומצד מתחלף ⁵³ ובזה נאמר אנחנו שמה שיציירו השמים בכללם מעצמות ההתחלה הוא צד זולת הצד תצייר ממנה ההתחלה השנית ⁵⁴ והשתכל זה כי הוא מבואר
    

15. ⁵⁵ ואמרם כי האחד לא יסודר ממנו או לא ישפע אלא אחד ושאר ההקדמות אשר יעשו אותם בזה המקום אם רצו בזה שהאחד הפשוט לא יסודר ממנו אלא פשוט הנה לא יהיה שם דבר יסודר ממנו אלא האחד לבד ⁵⁶ לפי שמה שיחוייב בראשון חוייב בשני ⁵⁷ ואם רצו שיסודר ממנו מורכב ר"ל מן האחד הפשוט הנה כבר הודו שהאחד הפשוט יסודר ממנו רבוי מה ⁵⁸ ואלו כלם דברים בטלים כי הוא אין שם דבר מן הענינים אשר ידמו אלו אלא מלות
    

16. ⁵⁹ ואמנם הביאם אל זה שהם השתדלו שיבינו להמון אלו הענינים בצד מן הציור אשר סופר להם והמאמרים התוריים במציאות הנמצאות מן ההתחלה הראשונה ⁶⁰ ולזה תשמע המדברים בעבור הדת יאמרו שמי שאמר בקדמות העולם הנה כבר כפר בהתחלה הראשונה והחדוש והפעל ⁶¹ ואלו השתדלו שיקבצו בין המעיינים ר"ל האחרונים מפילוסופי הישמעאלים ושיקריבו זה הענין מן הענין אשר השיבו ההמון בו צורה בהתחלה הראשונה ⁶² אלא שהם שכחו עצמם עד ששמו זה הצד מן הציור שרש חייבו ממנו שההתחלה הראשונה זולת המניע התנועה היומית ⁶³ והשתכל זה כי הוא מבואר
    

17. ⁶⁴ והאלהים יודע ואלו היה בכאן התחלה נבדלת בלתי מניעה כלל היה הטבע כמו שיאמר ארסטו' כבר עשה דבר בטל ⁶⁵ לפי שאשר לאלו ההתחלות הנבדלות במה שהם נבדלות אמנם הוא שיהיו מניעות על צד התשוקה והבחירה ואלא מצד שרצו שיביאו מופת להתחלה הראשונה שללו ממנו היותר מיוחדת שבסגולות בה והוא ההנעה ולא ישאר אצלם התחלה אלא דרך הצורה והתכלית לבד ⁶⁶ וארסטו' כמו שיבא אחר יגנה אפלאטון בהניחו צורה נבדלת בלתי מניעה
    

18. ⁶⁷ ואם הנחנו שהמניע לכל בכללו איננו הראשון לפי שהוא מורכב והודינו שהאחד לא יסודר ממנו אלא אחד חוייב שיהיה זה המורכב המסודר ממנו אמנם סודר ממורכב ⁶⁸ ואם לא היה האחד הפשוט יסודר ממנו מורכב ⁶⁹ ואם יהיה המורכב גם כן אמנם סודר ממורכב גם כן ⁷⁰ וילך הענין אל בלתי תכלית ⁷¹ הנה לא ימצא שם התחלה פשוטה
    

19. ⁷² הנה זה מה שיתחייב לזאת ההנחה השקרית מן הגנות אשר הכניסו אותו אלה בזאת החכמה עד שחשבו שהיא חלק ממנה ⁷³ אמרו אנשים ממי שעיינו בזאת החכמה שהיותר קשה מחכמת אלה האנשים ר"ל ההולכים הוא מה שיכלול עליו החכמה האלהית ⁷⁴ ואין הענין כפי מה שחשבו ⁷⁵ אבל מה שקיים אותו ארסטו' מזה הוא יותר בטוח משאר המופתים הנעשים בשאר המלאכות ⁷⁶ ואמנם ערבוב הענין הכניס אלה האנשים לאלו הדברים בזאת המלאכה
    

20. ⁷⁷ ואמנם ראוי שיחשב באלו הדברים שתנועות הגרמים השמימיים בכללם נצחיות ושלכל מתנועע מהם מניע נצחי יניעהו על צד התשוקה ⁷⁸ ויתנועע הוא אליו מצד מה שיציירהו בשכל ר"ל שיסדר הסדור המושכל אשר יתנועע לצדו ושבכאן סדור כולל מושכל והוא הראשון אשר יתנועעו לצדו השמים בכללם וסדורים חלקיים מושכלים והם אשר יתנועע לצדם גלגל גלגל ⁷⁹ ושהם כלם ימשכו בתנועתם לצד התנועה הראשונה ושהענין בזה דומה לענין המלאכה הראשיית אשר תחתיה מלאכות רבות חלקיות כל אחת מהן תקבל מה שתיחד לה המלאכה הראשיית וימשך תכליתם על שהוא בעבור תכלית המלאכה הכוללת הראשיית
    

21. ⁸⁰ המשל בזה מלאכת הנהגת המדינות עם שאר המלאכות החלקיות אשר ידובקו בה הנהגת המדינה ⁸¹ ואין הבדל בין שני הענינים בזה אלא שהציורים השכליים במלאכות הם מתקיימים בנושאיהם ובאותם הענין בהפך לו ר"ל שהנושא הוא המתקיים בציורים השכליים ושהציורים הם בעבור הפעלות המסודרות מהם במלאכות ⁸² ושם הענין בהפך ר"ל שהפעולות המסודרות הם בעבור הציורים הנה דומה המלאכה הכוללת המדינית הנה הוא הסדור הכולל המושכל אשר ימשכו לו השמים ⁸³ בכללם ודומה שאר המלאכות החלקיות הוא מה שימשכו לו שאר הגלגלים
    

22. ⁸⁴ הנה זה השעור הוא אשר ראוי שיצוייר בזאת החכמה לא פחות ממנו ולא יתר ⁸⁵ ואלו ענינים כבר עמדו עליהם המופתים ההכרחיים כמו שתראה
    

23. ⁸⁶ זהו אשר אמר השופט בזולת זה הספר ⁸⁷ ומצאתיו הגהה נתלית על זה המקום בזה הספר בחכמת מה שאחר הטבע מפירושו לדברי ארסטו
    

Sigla

E - Editor's Choice

Mn - Munich Bavarian State Library 281

Pf - Parma, Palatina, 2629

Pm - Parma, Palatina, 2623

Pr - Paris, BN, heb. 918

Pz - Paris BN heb. 902

Q - Qalonimos' translation (Zonta edition)

Z - Zeraḥyah's translation (Zonta edition)

2. 1. עצמותו ירצה ההתחלה הראשונה] עצמו QZ; עצמותו ירצה ההתחל' הראשונה PzPrPf;
   2. ולא] ושיהיה זה הפועל לו מתדבק ותמיד מבלתי היות זה ממנו יציאה מכח אל פעולה כי ישיגנו בזה חיסרון כלומר שיהיה משכיל עת ולא ישכיל עת ולא Z; ושיהיה זה הפעל לו מדובק ותמיד מבלתי שיהיה זה ממנו יציאה מכח לפעל שלא ישיגהו מזה לאות ר"ל שישכיל עת ולא ישכיל עת ולא Q; חסרון] זולתו חסרון QZ;
   3. שלא יראה דברים] לא יראה כמו שיאמר ארסטו דבר Z; שלא יראה האדם כמו שיאמר ארסטו דברים Q;
3. 1. ממנו] ממנו והחוש QZ;
4. 1. שישכיל] ישכיל Pz; נאמר] נאמ' בו Pz; בהם] להם QZ;
   2. שיאמרהו] שישכילהו QZ; ובזה] הנה זה מה שיאמר אותו בשכל הראשון בהשכילו הנמצאות ובזה Q; וזה מה שיאמרהו ארסטו בשכל נראשון הנמצאות ובזה Z; גם כן ספק עמוק] ג"כ ספק עמוק PmPf; ספק ג"כ עמוק Pz; עומק וקושי גדול Q; קושי גדול Z;
   3. נשכיל] ישכיל Q; משכיל Z;
5. 2. ואיך] מה Pz;
6. 3. מושכל] נאמר QZ; מושכל] נאמר QZ; בזה העולם] בזאת החכמה Z;
7. 1. וידוע] וימנע Pf; הנמצאות] המאמרות Pz;
   3. ולהם בזה] והם בזה בעלי יתרון Z; ויש לנמצאות זה לזה Q; והרוחק במציאות] והרוחק המציאות MnPr; והרוחק Pz;
   4. אין אלוה אלא הוא] האל יתע' Z; ית' שמו Q; ישכיל הנמצאות] הנמצאות כלם Q; הנמצאות Z; הם] הם הוא Z;
   5. אשר לא יודע מידיעתו משקל נמלה בשמים ובארץ ולא יותר קטן מזה ולא יותר גדול] אשר לא יודע מחכמתו בשמים ולא בארץ ולא יותר קטון ולא יותר גדול Z; אשר לא תעלם מידיעתו בגרגיר חרדל לא בשמים ולא בארץ Q; אלא בספר נבדל ישתבח אשר אין אלוה אלא הוא] אלא בספר מבואר יתעלה שמו האל Z; כמו שכתוב בספר אלקראן והוא תורת ישמעאלים ישתבח שמו שאין אלוה זולת Q;
   6. שישיג הנמצאות כפי מה שהם עליו] הנמצאות כלם Q; הנמצאות Z; שישיג הנמצאו' כפי מה שהם עליו Pf;
8. 1. האם] האדם MnPm;
9. 1. אחר] אשר Pz;
10. 2. שמניע גלגל כך בעבור מניע כך] כי מניע גלגל כך בעבור מניע גלגל כך Z; שמניע כדור כך מפני מניע כדור כך Q;
11. 2. לנו] לו Pz;
    7. שאמרם] שאמנם Pz;
12. 1. החזיקו] הרחיקו Pz; ולא ישפע ממנו אלא אחד ומניע] אחד ומניע Pm; ולא יושפע ממנו אלא אחד ומניע Pf;
    2. והאחר] והאחד Pf; אחד] אחר Pf;
13. 3. הסדור והשפע] הסדור Pz; יסודר] יצוייר Z; תצוייר Q;
14. 1. לא ימנע] ימנע Pz; ר"ל שתי] בשתי Q; שהם שני Z;
    2. מצד] אלא מצד QZ;
    6. ומצד] ומזה Pr;
    7. ההתחלה] ההתחלה הראשונה QZ;
15. 1. ההקדמות] המליצות QZ; הקדמות Pz;
    4. אלו אלא מלות] אלו המלות Q; בהם אלו המלות Z;
16. 1. שיבינו] להביא Pz;
    2. תשמע] נשמע Pz; המדברים] למדברים Pz; בעבור הדת] בעבור זה הנה Pz; מאנשי זאת האומה Q; מבעלי זאת האומה Z;
17. 1. ארסטו'] ארסטו' ע"ה Pz;
    2. ואלא] הנה אלו Q; ואלו Z; אצלם] שם Pz;
19. 1. זה מה] מה Pz; מן הגנות] מהגנות Pz; מן הגנואת והבטולים Q; מן הגנות והדבות Z; שהיא] שהוא Mn;
    2. קשה] חלוש Q; חלושה Z;
    4. ארסטו'] ארסטו' ע"ה Pz;
    5. הכניס] לפי שהכניסו Q; מה שהכניסו Z; לאלו] אלו QZ;
20. 1. ראוי שיחשב באלו הדברים] ראוי שיחשב באלו הדברים שראוי שיחשב באלה הדברים Pz; מתנועע] תנועה QZ;
    2. שיסדר] שיסדרהו Pz; סדור כולל] סדור Pm;
    3. מלאכות רבות] מלאכות Pz; תכליתם] תכליותם Pf;
21. 2. בציורים השכליים] בציורים QZ; ושהציורים] ושהצמחים MnPm;
22. 1. שיצוייר] שיצוייב Pz; פחות ממנו] פחות PzPf;
23. 2. ארסטו] ארסטו והתהלה והשבח וההודאה לאל אשר נתן בי כח ועצמה לסיים זה הספר אוחילה לאל ואחלה פניו כן ירבה וכה יוסיף לתת בידי כח לכתוב רבים מספרי הקדש ולהגות בהם ברחמיו העצומים ובחסדיו הגדולים Pr; ארסטו' והתהלה לאל יוצר כל אשר נתן בידי כח וגבורה לכתוב זה הספר קצור אבן רשד והוא יתן בידי כח ועצמה לכתוב שאר ספרי הקדש ולהגות בהן אא"ס וכתבתיו אל המפואר הנחמד להשכיל וטוב ההבנה חמד בחורים??? הנעלה כמ"ר... בכמ"ר יצחק פנצי ישרו' המקום ברחמיו יזכהו להגות בו ובכל ספרי הקדש הוא ובניו ובני בניו עד סוף כל הדורות אא"ס והיתה השלמתו ליל ו' יום ראשון מר"ח מרחשון שנת רל"ז לפרט האלף הששי פה לצרה היושבת תחת ממשלת האדון ממנטובה יר"ה נאם הצעיר הקט מקומץ??????? צרפתי Mn; ארסטו' תם Pz; ארסטו' Pm;

This research is funded by the European Union (ERC, HEPMASITE, 101041376). However, the views and opinions expressed are those of the author only and do not necessarily reflect those of the European Union or the European Research Council Executive Agency. Neither the European Union nor the granting authority can be held responsible for them